בן פנחס ואסתר. נולד ביום כ"ד בתשרי תש"ז (19.10.1946) בתל-אביב. הוא ניחן בכשרונות לא רגילים, וכשהיה בן חמש למד לקרוא והיה קורא עשרות עמודים לשעה בלי להחסיר תג והיה זוכר ומבין כל דבר. הוא הצטיין גם במתמטיקה והיה ממציא שיטות לקצר דרכים והיה פותר על נקלה כל תרגיל ובעיה חשבונית שהוצגו בכיתה. הוא למד בבית-הספר היסודי "יהודה המכבי" והמשיך במגמה הריאלית בבית-הספר התיכון העיוני ד' בתל-אביב, אף-על-פי שהיה בעל נפש פיוטית ואהב לכתוב חיבורים פרי דמיונו הפורה. הוא היה חבר בתנועת "הצופים" בסניף "החורש" שעל-יד הירקון. כן למד מוסיקה בקונסרבטוריון התל-אביבי והיטיב לנגן בפסנתר. הוא הצטיין במבחני ה"רוטריון לעתיד" שנערכו לתלמידי בתי-הספר התיכוניים, מטעם מועדון "רוטרי" שבתל-אביב. משה היה בעל נימוסים ודרך ארץ וקיים את הפסוק "דרך ארץ קדמה לתורה", הוגשמה בו מזיגה נפלאה של תורה עם דרך ארץ. משסיים את לימודיו התיכוניים התחיל ללמוד מתמטיקה שימושית באוניברסיטה של תל-אביב. לימודים אלה תבעו מאמצים רבים אך משה לא נרתע. מתוך כמאה ועשרים תלמידים לתואר הראשון סיימו כעשרים וחמישה ומשה ביניהם. מיד המשיך ללמוד לתואר השני ובכל עבודותיו זכה בציון "מעולה". הוענקה לו תעודה של מוסמך למדעי הטבע. לאחר שסיים את חוק לימודיו במתמטיקה הגיש עבודת גמר ועמד בבחינות. אחרי כן הגיע תור עבודת הדוקטורט ואותו זמן הוא ממלא גם תפקיד של אסיסטנט. בזמנים הקשים ביותר מבחינה כלכלית, ידע לעזור לעצמו ולא להקשות על הוריו, שאהב אהבה רבה.

משה גויס לצה"ל במחצית נובמבר 1967 והתנדב לשרת בחיל האויר הוא שירת כקצין מטאורולוגיה וכמדריך בקורס טיס. הוא השתתף בקורס מטאורולוגיה לחיזוי מזג האויר של האוניברסיטה העברית והשירות המטאורולוגי בבית דגן, ועמד בבחינות הקורס בהצטיינות. בתקופת שירותו חידש דברים ו"המציא" התקן קטן במאורולוגיה לעזרה באיסוף אינפורמציה על מזג האויר. יומם ולילה שקד על עבודתו בצבא ובאוניברסיטה ולא ידע חופשה ומנוחה. תמיד היה טרוד בתפקידו ותמיד השתדל לעשות מלאכה מעולה. הוא היה חברותי מאוד, שוחר חברה ובידור טוב ורצוי אף בחברת מבוגרים ממנו כי הצטיין בידיעות ובכישרון לנהל שיחה. בן 23 היה כשנשא לאישה את חברתו משנים, והתכונן לבנות בית בישראל, אבל הגורל רצה אחרת. דווקא באמצע תקופת פריחתו והצלחתו, חלה במחלה קשה ואכזרית. ביום י"א במרחשון תשל"א (10.11.1970), נפטר ממחלתו והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית-שאול. הניח אישה.

מטעם המחלקה למטאורולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, כתב ד"ר א' כהן למשפחה עד כמה נזדעזע ונדהם בהיתקלו במודעת האבל של משה. "במסגרת תפקידי לפני כשנתיים כמפקד קורס קציני מטאורולוגיה, זכיתי למנות את משה בין תלמידי ומיד עמדתי על כשרונותיו הבולטים, במסירותו ובשקדנותו. הציונים הגבוהים שהשיג משקפים נאמנה את דעתם של כל מורי הקורס. העבודה שכוח מדעי בעל פוטנציאל גבוה נגדע בגיל כה צעיר היא מכה קשה לציבור הרחב". אחרי פטירתו נשלח למשפחתו מטעם צה"ל ומפקד בית-הספר לטיסה, ספר המוקדש למשה. הספר משקף נאמנה את פועלו ומסירותו כמדריך בבית-הספר לטיסה. במכתב למשפחה כתוב לאמר: "בהדרכתו המדעית הייתה שזורה גם התלהבות טבעית, שמקורה ביחסו השקול ובתחושת האחריות הרבה אשר הוטלה עליו במסגרת תפקידו. סגולותיו בהקניית ידע ואישיותו נטעו בלב חבריו את ההרגשה כי אבד להם ידיד טוב ומדריך מעולה, שזכרו יונצח בקרבנו ובקרב חניכיו".

לאחר פטירתו ריכזו הוריו ספרים מאוסף בנם ותרמו אותם לזכרו, לספרייה למתמטיקה של אוניברסיטת תל-אביב. מנהלת הספרייה כתבה להוריו: "ספרים חשובים אלו, אשר נרכשו בידע ובקפדנות, אפיינו אותו ובטוחה אני כי סטודנטים יפיקו מהם את מלוא התועלת וכך יטלו חלק בהמשכיות המחקר, הודות לנדיבותכם. על כל ספר יופיע Ex Libris על שמו של בנכם;" כן הוקדשה לזכרו החוברת "אוירודינמיקה" (אחד מפרסומי ההדרכה של חיל האויר).