בן צפורה-פרומה ושלום-מרדכי, אחיו של המשורר י.ד. קמזון, נולד בחודש אדר תרפ"ד (1924) בעיר וורנה, ליטא ולמד בבית-ספר יסודי עברי. בשנת 1936 עלה לארץ. כאן למד בבית-הספר היסודי "נצח ישראל" בפתח תקווה ובבית-הספר בגבעת ברנר. בהיותו בן 16 הצטרף להכשרה מגויסת של קבוצת נוער בקיבוץ דליה. היה עלם מצניע לכת ואהוב על חבריו ומכריו, תמים-רוח וישר-לב. הוא שאף ללימודים והצטיין בגיאוגרפיה כללית ובידיעת הארץ והכיר היטב כל יישוב ונקודה בארץ. בשנת תש"ו התייתם מאמו.

עם תחילת מלחמת-העצמאות, בדצמבר 1947, התנדב לצבא, ונשלח לאימונים. שירת באחד מגדודי חטיבת "גבעתי". ב-20 באפריל 1948 ריכזו הערבים כוח ניכר ותקפו את ניצנים. כדי להקל את הלחץ על ניצנים תקף בלילה כוח "גבעתי" את הכפר בית-דראס וטיהר אותו. בעוד הכוח מתארגן לנסיגה הגיעו כוחות תגבורת ערביים למקום וכן משוריינים של המשטרה הבריטית. הכוח נסוג תחת אש כבדה ובקרב זה, ביום 21.4.1948, נפצע קשה בראשו והיה מוטל ללא הכרה בבית-החולים בילינסון עד שנפטר, ביום כ"ב באייר תש"ח (31.5.1948). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.