בן יפה ובצלאל. נולד ביום ה' באלול תרפ"ד (4.9.1924) בתל-אביב. למד בבית הספר העממי "תחכמוני" בתל-אביב, ולאחר מכן עבר ללמוד בבית ספר מקצועי, ורכש את מקצוע המסגרות. במקביל ללימודיו, היה משה שמואל חבר בתנועת הנוער "בני עקיבא". אם תום לימודיו, עבר לצריפין (אז סרפנד), ועבד במקצועו עבור הצבא הבריטי. משה היה פעיל מאוד בשורות הלח"י (תחת הכינוי "אורי") - אליה הגיע מתנועת "המכבי הצעיר" אולם שמר על שתיקה מוחלטת באשר לפעילותו הצבאית. הוא עבר קורסים לנשק וקורס מפקדים ויצא לפעולות. הוא נטל חלק בהתקפה על מרכז הבולשת ביפו ב-1945, ואף הצטיין בה. משה השתתף גם בפעולות לח"י להחרמת כסף בבנק ברקליס-דיסקונט בתל-אביב בראשית שנת 1946. הוא השתתף בפיצוץ גשר נעמן, בהתקפה על תחנת הרכבת בלוד, במסגרת תנועת המרי, ב- 1.11.1945, בפעולת החרמת הנשק במחנה הצבא הבריטי בחולון, בשחרור ד"ר אלדד, בפיצוץ מטוסים בכפר סירקין. חבריו זוכרים כי היה בחור אמיץ ומוכן לכל אשר ייקרא. בי"ט בסיוון תש"ו (18.6.1946) נפל משה שמואל בהתקפה שערך הלח"י על בתי המלאכה של הרכבת במבואות "כפר אתא", שליד חיפה, שלושה שבועות לפני שעמד להינשא. הוא הובא לקבורה בבית העלמין בחיפה.

שמו הונצח בספר "חיילים אלמונים".