בן ברכה ויצחק, נולד ביום י"ג בסיוון תרפ"ג (28.5.1923) בעיר נוביטרג, פולין. בגיל שנתיים עלה לארץ יחד עם הוריו, שהשתקעו בחיפה. משה חונך וגודל ברוח התורה והמסורת. סיים רק שש מחלקות בבית-הספר הריאלי, אבל גם אחרי זה, כשהיה שקוע בעסקים ובתעשייה, בהם גילה יוזמה והבנה, היה שוחר ידיעות ומרבה לקרוא וללמוד. אהבתו לספר התבטאה באוסף ספריו המגוון. באמונתו באדם ועל-ידי מסירותו לחבר קנה לו ידידים רבים ואוהבים. ביתו היה פתוח בפניהם לא רק כפינה חמה כי אם כמרכז תרבותי קטן ונעים. מגיל 17 התמסר בכל מאודו ל"הגנה" ובבוא מלחמת-העצמאות הטיל את עצמו לתוך המשימות שהוטלו עליו ותוכניתו להמשיך בהשתלמות לא נתמלאה, כי עשה לילות כימים בשירות העם והארץ. למרות שגדל ברוח המסורת והיה דבק בדת, ידע משה את חומרת הרגע ובשעת הסכנה הגדולה ליישוב הרשה לעצמו - פעם ראשונה ואחרונה - לחלל את השבת באומרו, כי פיקוח נפש דוחה שבת.

אור ליום א', ט' בניסן תש"ח (18.4.1948), נפל בחיפה עירו בקרב עם אנשי כנופיות ערביות שהתקיפו את גבולות הר-הכרמל. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בחיפה.