בן מנחם ורחל. נולד ביום ט' בשבט תרפ"ד (15.1.1924) בפולין. למד שם בבית-ספר יסודי ובשנת 1935 עלה לארץ. נמנה עם תנועת "השומר הצעיר" ולאחר-מכן הצטרף למשמרת הצעירה בחיפה. עבד כמכונאי. בדצמבר 1947, לאחר תקופת-שירות בפלמ"ח וסיום קורס-סיירים בחיפה, יצא לגליל ושם פעל בליווי-שיירות ושמירת-דרכים. מאחר שמצא סיפוק רב בתפקידו כסייר, שינה את שמו הקודם - לקס - ל"סייר". השתתף בקרבות עין-זיתים, הר-כנען, ביריה וסביבות צפת. בפברואר 1948 נשלח לחיפה, פעל שם בתפקידי סיור וחבלה ובדרך שובו לגליל ניצל בנס, כשיחידתו עלתה על מוקש ושמונה מחבריו נהרגו. משה-יוסף לא איבד את עשתונותיו והשתתף בהגנת המכונית שנוקשה, עד בוא התגבורת. מחמת המצור שהושם על צפת, בסיס-יחידתו, לא יכול להגיע אז אליה והוחזר לחיפה לריפוי פצעיו, אלא שלא סבל את הישיבה בעיר ועד מהרה שב לגליל והשתתף במבצעים שונים. לאחר הפוגה ב' עבר קורס מ"כ, הדריך טירוני-גדנ"ע והשתתף בשחרור הגליל, במסגרת יחידת-הפשיטה הממונעת. פה הצטרף לשריון והשתתף בשחרור הגליל המערבי. עם פירוק חטיבתו הועבר ליחידת-הפשיטה, וכאחראי למחלקת-הג'יפים נשלח לסיור באיזור לג'ון בשעת העברת שטחי "המשולש" לישראל. לשם הבטחת שלומם של הטרקטוריסטים שעלו לחרוש את השטח אשר נמסר לישראל יצא ביום ט"ז בסיון תש"ט (13.6.1949) בג'יפ משוריין שהתהפך במסעו ובשעת מילוי תפקידו זה נפל. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה.