נולד בשנת 1895 בוולברום שבפולין. הוא היה ציוני פעיל בעירו וגדולה היתה שאיפתו לעלות לארץ-ישראל. כדי לאסוף כסף להוצאות הדרך עבד שנתיים בבית-חרושת למוצרי בניין בדיסבורג שבאזור הריינוס. בשנת 1921 עלה לארץ-ישראל והתאכסן בבית העולים ביפו.

ביום כ"ג בניסן תרפ"א (1.5.1921), כעבור תשעה-עשר יום מיום עלייתו ארצה, פרצו מאורעות דמים ובית העולים היה מטרתם הראשונה של הפורעים הערבים. החלוצים שהתגוררו במקום התבצרו בתוך הבית והצליחו להדוף שתי התקפות. בהתקפה השלישית נלוו להמון הפורעים שוטרים ערבים מזויינים ברובים וההמון הצליח לפרוץ אל הבית ולהרוג שנים-עשר מיושביו. משה נורה על-ידי שוטר ערבי ונהרג במקום. הוא הובא למנוחות בקבר-אחים בבית העלמין הישן שבתל-אביב. הניח אח בארץ והורים, שביקש להעלות ארצה אך לא הספיק.

רשימות לזכרו פורסמו על-ידי בני עירו בספר הזכרון "וולברום עירנו" וב"ספר בית הקברות הישן בתל-אביב".