בן צילי ורפאל-שמעון, נולד ביום י"א בטבת תרפ"ד (19.12.1923) בעיירת-הנופש קודובה, גרמניה. בגבור רדיפות הנאצים נמלט לאנגליה ועשה שם בהכשרה חלוצית עד ששולח לאוסטרליה, עם פרוץ מלחמת-העולם השנייה, יחד עם בני נוער אחרים. בשנת 1941 בא משם לארץ במסגרת "עליית-הנוער" ונתקבל לבית-הספר החקלאי במקווה ישראל. תקופת לימודיו לא ארכה, כשנה וחצי עשה בבית-הספר ונאלץ לעוזבו כדי לפרנס את הוריו, שהיה בנם היחיד. כחמש שנים עבד כפקיד במחלקת התעשייה הקלה בירושלים ואחרי-כן כמחצית השנה במחלקת התעופה האזרחית בשדה התעופה עקיר ובירושלים. מיום הצטרפותו ל"הגנה" (לא בנקל עלה לו הדבר, כי בהיותו במקוה-ישראל לא קיבלוהו) הקדיש את מיטב כוחותיו ורוב זמנו לפעילות מסורה ואחראית בה.

בפברואר 1948 התגייס לצבא והשתתף בפעולות בכל העיר ובפרבריה. הוא השתתף בקרבות שייח'-ג'ראח, רמת רחל, קטמון, הר-ציון ובפריצה לעיר העתיקה וגילה אומץ-לב והקרבה עצמית. פעם חש לעזרת אזרח פצוע שהשאירוהו במקום הפורענות והוציאו משם תחת מטר יריות. משה-מנחם נפל ביום השלישי של ההפוגה הראשונה, בחג השבועות, ו' בסיוון תש"ח (13.6.1948), מיריות האויב המצרי, כשמילא את תפקידו כאלחוטאי בתלפיות. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בסנהדריה בירושלים.