בן יצחק וצילה. נולד ביום ו' באדר תרצ"ז (17.2.1937) בתל-אביב. היה נוהג לקבוע עיתים לתורה והירבה בלימוד התלמוד. סיים את לימודיו בהצטיינות בגמנסיה העירונית הדתית. השתתף בחיי-החברה והשתייך לתנועת "בני-עקיבא". למד בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים והצטיין בלימודיו ובהליכותיו. גויס לצה"ל באוגוסט 1954 ובהיותו ביחידת-השתלמות בקורס מ"כ במסגרת העתודה האקדמית נפל בקרב על-יד דווימה ביום ה' בתשרי תשי"ז (10.9.1956). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית-שאול. דברים עליו ואף רשימה משלו מובאים בחוברת, שהוצאה לזכרם של הנופלים בקרב דווימה על-ידי חבריהם-לאימונים. זכרו של משה-נחום הונצח על-ידי האוניברסיטה העברית בירושלים במתן פרס על-שמו בראשית כל שנה אקדמית לתלמיד המצטיין בלימודיו בפקולטה למשפטים. כן נקבע בספריית-הפקולטה לוח-זכרון בצירוף תמונתו על-ידי ועד-הסטודנטים בשנה הרביעית בפקולטה.