בנם של ענת ויריב. נולד ביום ז' בכסלו תשס"ד (2.12.2003) בכפר יונה. אח להילי וזיו.

מתן גדל בכפר יונה. למד בבית ספר יסודי "רימון" ובחטיבת ביניים ותיכון "איש שלום" ביישוב.

ילד יפה וחברותי שניחן בחיוך כובש ובעיניים טובות. אהב להשתולל ולהשתובב בבית הספר, אך הכול במידה. עם התבגרותו היה לנער צנוע, עניו וערכי שהאיר, כיבד ושיבח את מי שסביבו ולא את עצמו. העריך מה שקיבל ולא התלונן. ידע לעמוד על שלו בלי לזוז מהעקרונות ומהערכים שהאמין בהם, גם בתקופות קשות וברגעי משבר. חבריו תיארו אותו כמי שתמיד שאל, התעניין, פתח בשיחה, תמך והעניק לאחרים מעצמו, גם כשזה בא על חשבונו.

קבוצת החברים הרבתה להיפגש ולבלות יחד, בגיל שלוש-עשרה יצא עם חבר קרוב לטיול בר מצווה בספרד.

למתן היה קשר חם ועמוק עם בני משפחתו. אביו תיאר אותו כחבר המושלם שלו, החבר הכי טוב. היו להם תחומי עניין משותפים והם הרבו לבלות יחד, לחלוק מנות במסעדות, להכין אוכל ולשוחח על ספרים. מתן אהב לשחק עם אביו משחקי פלייסטיישן, כדורגל וכדורסל. היה אוהד שרוף של "מכבי תל אביב". אחותו הקטנה סיפרה כי כשהיו שואלים אותה עליו, הייתה אומרת שהם תאומים שלא באותו גיל, כי נולדו באותו תאריך. הוא היה האח הגדול שלה, אליו הייתה פונה ברגעים קשים.

באוקטובר 2019, במקביל ללימודיו בתיכון, הצטרף מתן לתנועת "חמש אצבעות", פעל והתאמן בה במשך שלוש שנים עד שהגיע לרמת כושר גופני גבוהה ביותר.

הוא אהב מאוד את האימונים, צבר חוויות והתחבר לאנשים. כשנכנס לתנועה היו לו חברים בודדים אך סיים כמי שבכל פעם שתפגוש אותו, הוא כנראה מוקף בחבורה. הוא התחיל כאדם ביישן שלא כל כך מדבר, וסיים כחבר בקבוצת המנוע – קבוצה שמטרתה לדחוף ולהוביל את שאר המתאמנים. אחד המדריכים סיפר שמתן הגיע אליו לאחר אימון והציע לעזור לו להתכונן לריצת עשרה קילומטרים אליה עמד לצאת. לאחר יומיים כבר היו בנחל אלכסנדר, כשמתן דוחף אותו מאחור. "הרגע הזה כל כך אפיין אותו, פשוט בא לתת את הלב, בלי הרבה דיבורים, אומר את הדברים בכנות ונותן את החיוך שכל כך אופייני לו."

קבוצת החברים שהתגבשה בתנועה הרבתה לשהות יחד, לצאת לבלות במסיבות, כשהם משמיעים שירים של זמרים האהובים עליהם באוטו בפול ווליום. מתן יצא עם חבריו לקורס צלילה, לטיולים ולמסעות ארוכים, לפחות חמישים קילומטרים, בין השאר לטיול בשביל הגולן, ותמיד שקועים בוויכוחים פילוסופיים. חבורה שחולמת על תוכניות לעתיד - מהטיול הגדול ועד לחתונות והחיים הבוגרים.

לקראת השירות הצבאי למד מתן במכינה הקדם-צבאית של התנועה.

החלום שלו היה להיות קרבי ולעשות את הטוב ביותר, בשירות משמעותי.

ביום 26.3.2023 התגייס לצה"ל ושובץ לחיל ההנדסה הקרבית. הוא שאף להצטיין בכל משימה וסיים את הטירונות כמצטיין המחלקה. לאחר הטירונות עבר הכשרת פלס בבהל"ץ 14 (בית הספר להנדסה צבאית) בחיל ההנדסה הקרבית.

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, שבעה באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מבלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.

כשהחלה המלחמה מתן היה לקראת סיום המסלול של הנדסה קרבית. כשנה לאחר הגיוס סיים קורס מפקדי כיתות והחל את תפקידו כמפקד כיתה באימון מתקדם.

ב-5.8.2024 החל קורס קצינים בבה"ד 1. חבריו סיפרו כי עבד קשה ובמסירות ובלט בקורס כאידיאליסט וכחייל ואדם מוכשר ביותר.

עם סיום קורס הקצינים, ב-24.2.2025 החל מתן את תפקידו כמפקד מחלקה בגדוד ההנדסה הקרבית 605, עוצבת "ברק". מתן דאג מאוד לפקודיו והיה מפקד מחלקה מוכשר ומוביל. הוא היה הראשון להתנדב לכל משימה ולבצעה בנחישות כשהוא מונע מתחושת שליחות. מפקדיו סיפרו כי הצטרף לפלוגה כמפקד מחלקה צעיר, והחיוך שלו, הלב הרחב והדרך האנושית הפכו אותו מיד לדמות אהובה ומוערכת. הוא הוביל כשהוא שקט, וצנוע. מפקד שנתן דוגמה בלי הרבה מילים, אלא בעשייה, אמיץ ובעל לב רחב. בין היתר מתן נהג להצטרף לתורנות מטבח, כי סבר שלא ייתכן לבקש מאחרים מה שאינך מוכן לעשות בעצמך. חייליו אהבו אותו וראו בו ודמות לחיקוי.

עם תחילת המלחמה הוצב גדוד ההנדסה הקרבית 605 ובתוכו המחלקה של מתן, ברצועת עזה וחייליו לקחו חלק בלחימה בדרום רצועת עזה, בגזרת חאן יונס. מתן הפגין ביטחון, מקצועיות ורוח איתנה שהיו מקור לגאווה ועוצמה לחייליו. מפקדיו סיפרו כי תפקד במצוינות, במסירות ובמחויבות יוצאת דופן, עמד בכל משימה, בנחישות ובענווה. הוא לא עשה לעצמו הנחות והווה דוגמה ומופת לחבריו ולחייליו. מתן לא שכח את חבריו גם בסערת הקרבות. זכר לשלוח מילות עידוד לחבר שנפצע ובחופשות הקצרות הקפיד לבקר חבר שנפצע בקרב וישב לצידו שעות ארוכות.

ביום 24.6.2025, במהלך פעילות מבצעית בחאן יונס, נפגע נגמ"ש הפומ"ה (רכב פורץ מכשולים הנדסי) בו היו מתן וחייליו ממטען. שבעה לוחמים ובהם מתן נהרגו במקום.

סגן משנה מתן שי-ישינובסקי נפל בקרב ביום כ"ח בסיוון תשפ"ה (24.6.2025). בן עשרים ואחת בנופלו. הוא הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין בכפר יונה. הותיר אחריו הורים ושתי אחיות.

אחרי נפילתו הועלה לדרגת סגן.

אביו ספד לו: "לא חושב שיש דבר קשה יותר מלכתוב את ההספד הזה. כל הזמן שכתבתי, חשבתי. ראיתי אותך מסתכל וכרגיל, פרצוף מלגלג, אומר לי 'אבל נו באמת, מה צריך את זה? אני כבר מת. זה מיותר סתם קלישאות. מביך'. עכשיו אני מביך אותך, אבל אני מצטער – אני לא יכול אחרת... אני יודע כמה השקעת בשירות הצבאי שלך, כמה היה לך קשה. כמה דאגת לחיילים שלך. על החברים שלך לא הסכמת לוותר, לא הסכמת לעשות לעצמך הנחות... הייתי כל כך גאה... לא נראה לי שלמשהו יהיה את אותו הטעם, ולכול מעתה יהיה טעם של צער. כשקמתי הבוקר ראיתי שוולף ושרף נבחרו בדראפט. רציתי לכתוב לך, לספר לך, אבל מה זה שווה אם אתה לא חי. אנחנו אוהבים אותך, ולעולם לא נפסיק להתגעגע."

אימו ספדה: "נישקתי אותך רגע לפני. ראיתי אותך עכשיו ונישקתי אותך רגע לפני. אני אוהבת אותך, לנצח נצחים."

המשפחה והחברים הנציחו את מתן בצמידים ומדבקות שעליהם נכתב: "תהיו קצת יותר מתן", "יכול ללמד סלע מה זה חוסן ונהר איך לזרום" ו"סמוך עלי – הכל טוב".