בנם של לאה ואברהם. נולד ביום י"א בתמוז תשס"ב (21.6.2002) בבית אל. אח לשנים-עשר - אמונה, רעות, שרה, משה, נתנאל, אסתר, הודיה, תמר, מרים, מנחם, אביטל ויצחק.

מתתיהו (מתי) נקרא על שם סבו. הוא גדל והתחנך ביישוב בית אל שבהרי בנימין. ילד שקט וצנוע, טוב לב עם חיוך כובש ועיניים טובות. מהוריו ינק ערכים של יהדות, אהבת הארץ וכיבוד הזולת. אחרי בית הספר היסודי למד בישיבה התיכונית אלון מורה, שם סיפרו על נער מאיר פנים ונעים הליכות שהתנדב תמיד לסייע. במהלך מרתון לימוד גמרא ויתר על הישגים אישיים ועזר לחבר שהתקשה.

משפחה הייתה עבורו ערך עליון. מתי היה בן מסור ואח אוהב ותומך שהפיץ אור ושמחה בבית. הוא כיבד את הוריו ועמד לצד אחיו ואחיותיו. גם עם בני המשפחה המורחבת שמר על קשר קרוב. אהב לבלות עם אחייניו ושיחק איתם במשך שעות ארוכות.

בסיום לימודיו התיכוניים המשיך לישיבה הגבוהה באלון מורה. ראש ישיבת ההסדר תיאר עלם חמודות עדין נפש שהעמיק בלימודי התורה והתנדב לכל משימה. "אדם עם נשמה ענקית", כדברי חבריו. חייכן תמידי, שקט ועניו, חבר אמת, קשוב ומלא נתינה.

לפני גיוסו, כאשר נודע לו שחבריו הולכים לגולני והוא לשריון, אמר: "אם זה מה שהשם רוצה - זה כנראה טוב".

ביום 10.11.2022 התגייס לצה"ל ושירת כלוחם בחיל השריון בגדוד 46, עוצבת "עקבות הברזל" (401). מתי היה דוגמה ומופת לחייל המשלב בין תורה לבין צבא. הוא בלט במקצועיותו, במסירותו ובכושר מנהיגותו וזכה להערכת מפקדיו.

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.

עם פרוץ המלחמה, מתי היה בהכשרה, ומיד עם סיומה הצטרף ללחימה ברצועת עזה ושירת כנהג טנק מ"מ (מפקד מחלקה).

בתחילת 2024, במהלך קרב ברפיח, נפצע משאיפת עשן בטנק. כשפונה לבית החולים אמר: "אני מהר מאוד מסיים פה וחוזר", ואכן לאחר תקופת החלמה חזר להילחם.

חבריו ליחידה סיפרו כי שם את טובת הזולת לפני טובתו האישית. כאשר היה אחראי על שיבוץ השומרים בטנקים, סירב לקבל הקלות ובחר לעצמו את המשמרות הקשות ביותר. מפקדיו ציינו כי היה נהג מקצועי במיוחד, הטנק שלו היה מסודר למופת, ולכן בחרו להתחיל את המסדרים אצלו.

ביום 8.1.2025 מתי שהה עם פלוגתו בבית חאנון שבצפון רצועת עזה, לאחר שהחליף את נהג הטנק של מפקד הפלוגה.

בשעות הצהריים, במהלך הפעילות, הטנק עלה על מטען. בפיצוץ נהרגו שלושה לוחמים מצוות הטנק, בהם מתי.

סמל מתתיהו יעקב פרל נפל בקרב ביום ח' בטבת תשפ"ה (8.1.2025). בן עשרים ושתיים בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים. הותיר אחריו הורים, שמונה אחיות וארבעה אחים.

לאחר נפילתו הועלה לדרגת סמל-ראשון.

אברהם אביו ספד: "מתתיהו, עם כל חיילי צה"ל, שותף לדור התחייה. הוא תמיד רצה שלמות, והוא זכה להגיע לשלמות קדושים. אני רוצה לומר לכל המשפחה: אם היינו שואלים את מתתיהו מה הוא היה רוצה מאיתנו עכשיו, הוא היה אומר 'תמשיכו את החיים' - וזה מה שנעשה, כי ברור שזו הצוואה שלו".

ספדה אמונה אחותו: "מתי, אחי היקר והאהוב. השכל לא מצליח להבין בכלל. תמיד דאגת לכולם, הפצת שמחה ואור. איך היית קופץ לבקר את האחיינים. אני לא יודעת איך הם יצליחו לקבל את זה שהם לא יראו אותך יותר. הם כל כך אהבו שבאת אליהם. מי דמיין שתלך כל כך מוקדם? תמיד נתת הרגשה של טוב, וזה היה כל כך אמיתי מבפנים. אתה הגיבור שלנו ושל כל עם ישראל".

לזכרו של מתי הופקה מדבקה עם המשפט המזוהה עמו: "יש מישהו למעלה עם תוכנית מסודרת. הכול מתוכנן ולטובה".

בני משפחה וחברים החליטו להנציח את זכרו באמצעות תרומת אופנוע חירום ל"מגן דוד אדום".