בנם הצעיר של ענת ניצה ויצחק. נולד ביום י"ז בתמוז תשס"ב (27.6.2002). אח ליונתן.

נאור גדל בראש העין ובה התחנך. לאחר סיום לימודיו בבית הספר היסודי למד בתיכון "עתיד כנפי רוח" בעיר. בבית הספר בלט כתלמיד מיוחד במינו והיה אהוב מאוד על התלמידים ועל הצוות.

בסיום הלימודים דחה את גיוסו ולמד במכינה הקדם-צבאית "עצם" (עצמונה") במושב נווה שבמועצה האזורית אשכול.

בתקופת לימודיו היה חניך ופעיל בתנועת "בני עקיבא" בראש העין, שבט "הנני". במקביל לפעילותו בתנועה הרבה במעשי התנדבות.

נאור היה אדם מוכשר, ישר, שנון ומצחיק, שהותיר חותם בכל מי שפגש. קיבל כל אדם כפי שהוא, ללא קשר לרקע שלו, ותואר על ידי חבריו ומשפחתו כ"מגנט של אנשים" ו"דבק שמקשר בין אנשים ומשדל את כולם לאהבת חינם". היה תמיד הראשון להושיט עזרה והכיר תודה על כל שקיבל.

נאור ניחן בכישרון מוזיקלי, ולמד לנגן בכוחות עצמו בגיטרה, בעוד, בפסנתר ובמפוחית. הנגינה הייתה דרכו להביע את עצמו ולחלום, האהבה שלו לגיטרה והצלילים שהפיק היו חלק מאישיותו – רוח חופשית ושמחה.

נאור היה קשור מאוד להוריו ולאחיו, ובמיוחד לאימו ענת. כשהיה בכיתה י"ב נפטרה אימו, ולמרות זאת לא ויתר על חלומו להיות לוחם בצבא, מתוך תחושת שליחות ואהבת הארץ.

ביום 21.3.2023 התגייס לצה"ל ושירת כלוחם ביחידה הרב-ממדית (888). בכל משימה שבה השתתף בלט במקצועיותו והיה נחוש לבצע אותה על הצד הטוב ביותר. עד מהרה שמו הלך לפניו כלוחם מעולה, שגם ברגעים הקשים ביותר לא נשבר ומצליח להעלות חיוך אצל כולם. בכך שימש מודל לחיקוי עבור חבריו לצוות.

גם בצבא, תוך כדי אימון מתקדם ואינטנסיבי ומיעוט שעות שינה, נאור לא ויתר על הנגינה בגיטרה והקדיש כל רגע פנוי לשיפור מיומנותו.

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.

כשפרצה המלחמה נאור היה עדיין במסלול ההכשרה כלוחם ביחידה, ולאחר סיום המסלול החל לקחת חלק בפעילויותיה של היחידה בגזרות השונות.

ביום שלישי 29 באוקטובר 2024 השתתף נאור בפעילות מבצעית לילית לטיהור מבנים בשכונת ג'באליה שבצפון הרצועה. עם כניסת הכוח לקומה השנייה של מבנה שביקשו לטהר אירע פיצוץ של מטען רב-עוצמה שהוטמן במקום. נאור נפגע מהפיצוץ, פונה לצוות הרפואי הגדודי כשהוא עם דופק חלש ובמצב קשה מאוד, אך שם נקבע מותו.

בפיצוץ נהרגו גם סרן יהונתן (ג'וני) קרן, סמל ראשון אביב גלבוע וסמל ראשון ניסים מיטל.

סמל נאור חיימוב נפל בקרב ביום כ"ז בתשרי תשפ"ה (29.10.2024). בן עשרים ושתיים בנופלו. הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין בראש העין. הותיר אחריו אב ואח.

לאחר נפילתו הועלה לדרגת סמל ראשון.

ספד לו אחיו: "נאור אחי האהוב. איך אפשר להספיד את אחי יחידי? רציתי לבקש ממך סליחה על כל מה שלא הספקתי. הייתה לך בעיה בקרסול ואמרתי לך שאתה צריך לעשות ניתוח. אמרת: 'אין סיכוי שאני לא אהיה עם הצוות'. איפה שהיו צריכים אותך היית שם עד הסוף. אחרי שאימא נפטרה היה חשוב לך שנהיה מלוכדים. לפני שחזרת לצבא הייתה לי הזכות לנגן איתך בסוכה. לא העליתי על דעתי שזו הפעם האחרונה. אימא כבר לא איתנו ועכשיו גם אתה. אני עומד פה לבד עם אבא".

ספדה לו דודתו ליאל: "איך נפרדים ממישהו שהוא מלא חיים? לא אשכח את הפעמים שבאת אלינו. תמיד אמרת תודה. אמרתי לך 'על מה תודה, תבוא כל הזמן'. יותר לא תבוא. בסוכות באת לבקר. תודה שבאת לראות אותנו פעם אחרונה. תודה שבאת לראות את הילדים. הם ידעו איזה בן דוד היה להם. היית לוחם ואף פעם לא ויתרת ... היית הלב של המשפחה. נפלת על קידוש השם והארץ. תודה שזכינו בך. כל כך תחסר לנו".

נאור מונצח באתר "גלעד לזכרם" של תנועת בני עקיבא.

בחודש דצמבר 2024 הוקדש חודש הארגון השנתי של סניף בני עקיבא ראש העין מרכז לזכרו של נאור. כל שבוע בחודש הוקדש לתכונה אחרת שאפיינה את נאור: שמחת חיים, טוב לב, עזרה לזולת ואהבת הארץ. החניכים למדו על נאור, חילקו עוגיות לתושבי העיר וקיימו ערב שירים לזכרו.

לזכרו הופצה מדבקה עם המשפט "לנצח אחי אזכור אותך תמיד".

להנצחתו הוקם עמוד באינסטגרם "remember_naor_haimov".