בנם הבכור של בתיה ועירן. נולד ביום י"ט באייר תשס"ד (10.5.2004) בעפולה. אח לעינב ומתנאל שמעון.

נדב חיים גדל בשכונת גבעת המורה בעפולה עד גיל שנתיים וחצי, אז עבר עם משפחתו למושב גדיש שבחבל תענך. כעבור שבע שנים חזרו לגור בעפולה.

למד בבית הספר היסודי "אוהל מאיר" ומכיתה ז' עד ט' בקריית החינוך התורנית-מדעית "אורט יהודה" בעפולה. בשנת 2016, בהיותו בכיתה ו', השתתף עם בן שכבתו בחידון התנ"ך העירוני והגיע למקום השני. מכיתה י' למד בכפר הנוער "ויצו ניר העמק" הסמוך לעירו. "זכיתי לעבור איתך תקופה משמעותית, מלאה ברגעים של צחוק והתמודדות", כתבה מורתו אילה.

מגיל צעיר נמשך לאתגרים, וכבר בהיותו בן שלוש התבטאה נטייה זו בכישרון יוצא הדופן שהפגין בהרכבת פאזלים. מאז התחבב עליו התחום, והוא הרכיב פאזלים מכל הסוגים ובכל הגדלים.

בכיתה ה' למד לנגן בטרומבון בבית הספר. כן קיבל שיעורי נגינה בקונסרבטוריון העירוני.

בילדותו ובנעוריו גילה עניין באומנויות לחימה ובספורט, ובמרוצת השנים בחר להשתתף במגוון חוגים – קפוארה, רכיבה על סוסים וטאקוונדו. כן אהב לצייר ובורך בידי זהב.

כדורגל היה חלק בלתי נפרד מחייו של נדב, אוהד מושבע של קבוצת "מכבי חיפה" וחבר דומיננטי בארגון "הקופים הירוקים", מועדון האוהדים של הקבוצה. הוא אהב את המועדון ובייחוד את החברים בו.

בחטיבה עבר סמינר מדריכים צעירים (מד"צים) והכשרה לתפקיד מדריך נוער.

בתום כיתה י"ב המשיך את לימודיו בכפר הנוער במסלול הנדסאות חשמל לכיתות י"ג וי"ד עד שסיים בהצלחה עם תעודת הנדסאי חשמל. לאור הכשרתו יועד לשרת בצה"ל כהנדסאי חשמל בחיל הטכנולוגיה והאחזקה.

המשפחה הייתה עבורו מקור לחמימות ולאחדות, וקשר טוב שרר בינו ובין הוריו ואחיו. כאיש סודם של האחים שימש להם אוזן קשבת, ידע לעוץ עצה טובה, דאג להם לפני שדאג לעצמו, הנחיל בהם ערכים וכיוון אותם בדרך.

נדב, צעיר חייכן, עליז ואופטימי, בורך בשמחת חיים וידע ליהנות מהרגע. הוא לא אהב לראות אנשים עצובים ולכן דאג לשמח את סובביו, צחק, שר ורקד. אהוב על הבריות וחברותי, טוֹב לב, אכפתי ומפרגן, ערכים כדוגמת נתינה וכבוד לזולת הובילו אותו. חבריו, שכינו אותו "נדי", זכו בחבר אמת נאמן העומד במילתו, איש שיחה שחיבר בין כולם והשרה אווירה נעימה וחיובית, תמיד נכון לעזור.

שאפתנות, אחריות, תבונה ונחישות אפיינו אותו אף הם. הוא היה דומיננטי ופעיל, דעתן ועקשן, מוביל וניהולי, דוגמה ומופת לנאמנות ולעשייה, מנהיג סוחף ובעל עוצמה שהשפיע על בני אדם ועורר השראה במעגלים רבים של חייו. הודות לחוסן המנטלי ולכוח הרצון שלו לא ויתר לעצמו וצלח אתגרים. חברו תיאר: "כל דבר שהוא היה פחות טוב בו, הוא היה עובד על זה כל היום כדי להפוך להכי טוב".

ביום 13.6.2023 התגייס נדב לצה"ל, ובבסיס הקליטה והמיון פנה לקציני המיון וביקש להשתבץ לתפקיד לוחם בחטיבת "גולני" של חיל הרגלים במקום לתפקיד ההנדסאי שיועד לו מראש. כשבקשתו נענתה והוא שובץ בגדוד "הבוקעים הראשון" של החטיבה, שירת בתפקיד קלע חוד ולא היה מאושר ממנו.

בנחישות ובמוטיבציה גבוהה עבר את מסלול הכשרת הלוחם המאתגר, אחרי שהתגבר על כל מכשול וקושי. "פייטר, מורעל, ציוני שאהב את הצבא בכל רמ"ח איבריו", כתבו הוריו. את מפקדיו העריץ ואת חבריו לנשק אהב. בלי היסוס התייצב לתמוך בהם בעת מצוקה וקושי, דאג לסייע להם בהשלמת ציוד או ב"שפצור", דחף קדימה במסעות והעלה את המורל. "לא משנה כמה קשה לך, תעשה את זה עם חיוך וזה יעבור מהר יותר", נהג לומר כדי לעודד אותם. כשנשאל כיצד הוא מצליח לעזור לאחרים כאשר הוא עצמו מתמודד עם אותו אתגר, השיב: "כשאני מדבר עם אנשים אחרים על הקושי שלהם ורואה את הקושי הזה גם אצלי ונותן להם עצה ופתרון, זה עוזר לי גם להרים את עצמי ולעזור לעצמי". כן שוחח עם חבריו לנשק על נושאים שמחוץ לצבא, הקשיב להם, התייעץ עימם ושיתף.

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.

במהלך המלחמה, תוך כדי ההכשרה, נדב וחבריו לפלוגה לקחו חלק במסדרי הכבוד הרבים לנופלי החטיבה. נדב חיכה בקוצר רוח לסיים את ההכשרה, להצטרף ללחימה ולהגן על המדינה ומייד בתום מסע הכומתה, שבו הוענקה לו לאות כבוד והוקרה על הצטיינותו הכומתה החומה של מפקדו, שובץ עם חבריו במוצבים בגבול לבנון, חזית נוספת במלחמה. את כל משימותיו ביצע על הצד הטוב ביותר ובמורל גבוה. כשבאחד הימים פגעה פצצת מרגמה במוצב, נפגע נדב קלות מאבן שפגעה בו. אף על פי כן פרץ בצחוק מתגלגל כשהחובש טיפל בו. במקרה אחר, בבוקר שישי אחרי לילה של פעילות, החליט שבמקום לשכב לנוח, יכין חלות מאולתרות במוצב כדי להשרות אווירת שבת. לצורך כך רתם את חברו הטוב אוהד, השמיע ברקע מוזיקה, והשניים אפו חלות לכל חייליי המחלקה שהשלימו שעות שינה באותה העת.

במרץ 2024 מונה לתפקיד סמל מחלקה פיקודית של הפלוגה הרובאית, תפקיד המבוצע בדרך כלל על ידי מי שכבר סיים קורס מפקדי כיתה, אך מפקדיו סמכו עליו שיצליח בתפקיד, ואכן כך היה. בזכותו, למשל, נפתרו מחלוקות בין חיילים ויושרו ההדורים. בחודש אוגוסט אמור היה לצאת לקורס מפקדי כיתה (מ"כים) כדי שיוכל להמשיך לקצונה.

ביום 18.4.2024 יצא לחופשת "רגילה" כמו כל חיילי המחלקה, חופשה שחיכה לה מאוד ותכנן למצות עד תום בחוויות ובמפגשים עם משפחתו ועם חבריו. באותו ערב פגש את חבריו הרבים מארגון "הקופים הירוקים" בחתונה של חבר.

למוחרת, ערב שבת, ישב עם משפחתו לקידוש ולסעודת שבת. שלושת האחים צחקו ונהנו, ובסוף הארוחה שכב נדב לנוח לקראת מפגש עם שלושה חברים. בהמשך הערב התעורר ויצא עימם לבילוי. "כשהוא יצא מהבית, הוא היה כמו מלאך יפה תואר", תיארה אימו.

נדב התנדב לנהוג ברכב, משום שהחליט להימנע משתיית משקאות חריפים באותו ערב ולאפשר לחבריו ליהנות.

בדרכם חזרה על כביש שש, בסביבות השעה שש בבוקר, אירעה תאונה והרכב והתהפך לתעלה סמוך למחלף באקה-ג'ת. נדב נפצע אנושות, והצוות הרפואי קבע את מותו בשטח. שלושת חבריו נפצעו.

רב-טוראי נדב חיים סלימן נפל בעת שירותו במלחמה ביום י"ב בניסן תשפ"ד (20.4.2024). בן עשרים בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בעפולה. הותיר הורים ושני אחים.

לאחר נפילתו הועלה לדרגת סמל.

הוריו החליטו לתרום את הקרניות שלו ולהציל את מאור עיניו של אדם אחר, משום שדאגה לזולת הייתה טבועה באישיותו של נדב, ועל כן הניחו שזה מה שהיה רוצה.

כתב עליו אביו: "אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה, חייל למופת, חבר נאמן שכולו אהבה וטוהר אין-סופי, נשמה טהורה וזכה, צדיק ובעל מידות טובות ... עליו נאמר 'אמור מעט ועשה הרבה והווי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות'".

חברי מועדון "הקופים הירוקים" העמידו ביום ההלוויה שלט גדול עם דגלים, ובמשחק שהתקיים באצטדיון "סמי עופר" בחיפה בחודש מאי 2024 הם פרסו ביציע שלט עצום ממדים עם דיוקנו.

בפברואר 2025 התקיים בהיכל התרבות בעפולה ערב לזכרם של שלושה חיילים בני העיר שנפלו במלחמה, בהם נדב.

לעילוי נשמתו של נדב התקיימו שיעורי תורה וטקסי הפרשת חלה, וביום השנה לנפילתו נערך טקס הכנסת ספר תורה בזכות משפחה, חברים, ואנשים טובים מכל עם ישראל.

במסגרת מיזם "קווים לדמותו" אויר דיוקנו בידי המאיירת לימור צור מגן.

מוקירי זכרו החליטו להוציא מדבקות, חולצות, כובעים, דגלים וצמידים עם הדפס תמונתו.

דפי אינטרנט לזכרו הועלו באתר רשת החינוך "אורט" ובאתר מועדון קבוצת הכדורגל "מכבי חיפה". ארגון "הקופים הירוקים" העלה לאתר "יוטיוב" סרטון עם קטעי וידאו של נדב בעת שעודד את הקבוצה ביציעים, וברשת החברתית "אינסטגרם" הוקדש דף לזכרו – remember_nadav_haim_sliman.

ביום השנה לנפילת נדב העלה חברו נועם בנינו שיר לזכרו לרשת:

https://www.instagram.com/reel/DILTzDpMP_9/?igsh=MXFiaXRwdjFrMG9tNg%3D%3D