בנם של מיכל ויגאל. נולד ביום ו' באב תשס"ד (24.7.2004) בירושלים.

נווה גדל ביישוב נוקדים שבגוש עציון.

למד בבית ספר יסודי "מקור חיים" בירושלים, והמשיך לתיכון "דרך אבות" באפרת. מוריו סיפרו על נער ידען וחד מחשבה שגילה כושר מנהיגות והיה אהוב על חבריו.

נווה היה לב פועם של חום, אהבה ושמחה. הוא חי את החיים כמו מסיבה אחת גדולה, על מאתיים קמ"ש עם חיוך ואנרגיה שהדביקה את כולם.

הוא היה קרוב לכולם, חברים, משפחה, וגם מי שלא הכיר רצה להיות בסביבתו.

ביום 12.12.2022 התגייס לצה"ל ושירת כלוחם אמיץ בגדוד 12 של חטיבת גולני, והיה דוגמה ומופת לחבריו שבחרו בו ל ״סבא רובאית״ .

למן הרגע הראשון הפגין רצינות, מסירות ומקצועיות וזכה להערכת מפקדיו וחבריו לנשק.

חבריו העידו שתמיד אפשר היה לסמוך עליו שידאג להם כמו שהוא דואג לעצמו, ויוציא אותם מכל סיטואציה. חבר שילך איתך באש ובמים ויתייצב לצידך בכל שעה.

כך, כשחייל צעיר במחלקה קיבל התקף חרדה, נווה לקח אותו לשיחה ואמר לו: "אני לא יודע מי אתה ומאיפה באת – אבל אם אתה פה, אתה המשפחה שלנו ואנחנו נדאג לך". נווה אף דיבר עם אביו של החייל, הרגיע והבטיח שישמור עליו – ואותו חייל המשיך עם הפלוגה.

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.

עם פרוץ המלחמה נווה היה בפעילות מבצעית באזור שכם, משם הוקפץ עם היחידה לאזור רצועת עזה. פלוגתו הייתה מהכוחות הראשונים שנכנסו רגלית לרצועה. הכול עשה מתוך תחושת שליחות עמוקה ורצון להגן על הבית. גם ברגעים מאתגרים, מעולם לא התלונן. נווה היה אות ומופת למסירות, לאומץ לב ולערבות הדדית.

נווה לא חיפש קיצורי דרך. הוא לא ידע פחד והנהיג תמיד מתוך לב גדול, חוכמה, רגישות ויכולת נדירה לאחד את האנשים סביבו.

ביום 16.6.2025 נווה ויחידתו עסקו בפעילות מבצעית בחאן יונס שבדרום רצועת עזה. רכב הנמ"ר (נגמ"ש מרכבה) שבו שהה נפגע ממטען, מהפיצוץ נווה נהרג, מפקד הנמ"ר נפצע קשה מאוד וחיילים נוספים נפצעו.

סמל ראשון נווה שמעון לשם נפל בקרב ביום כ' בסיוון תשפ"ה (16.6.2025). בן עשרים בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים.

"נווה הוא החבר שתמיד שם, שתומך בלי מילים, שמאיר גם את הרגעים הקשים" ספדו לו אוהביו, "אדם עם ערכים, עם שמחה, עם המון קסם, עם לב ענק שנשאר בלב של כולנו לעד".

לזכר נווה פועלים דפי אינסטגרם שבהם מעלים תמונות, זיכרונות והנצחות:

naveh_forever.

remember _naveh_leshem.

החברים הקימו מצפה לזכר נווה באזור בת עין. הם יזמו להנצחתו פרויקט אימוני כושר קרבי לצעירים לפני גיוס, וכן הוציאו חוברת לצוערים בבה״ד 1.

סבא וסבתא של נווה הקימו בית כנסת לזכר בנם שנהרג, החייל אריאל רביב, ברמת בית הכרם בירושלים. עם נפילתו של נווה הפך בית הכנסת ל"משכן אריאל ונווה".