בן חיים ואיטקה. נולד ביום ט"ז באב תש"ז (2.8.1947) בחיפה. את לימודיו היסודיים למד בבית-הספר "דגניות" שבטבעון. לאחר שסיים את לימודיו בו המשיך ללמוד בבית-ספר תיכון בקרית-עמל ובסוף כיתה י"א נאלצה המשפחה לעקור ממקום-מגוריה ואת לימודיו בשמינית המשיך נוח וסיימם בבית-הספר התיכון בחדרה. מימי נעוריו ניחן בחוש הומור טוב ונעים והוא שחיבב אותו על מוריו ועל חבריו התלמידים כאחד. השתייך לגרעין "יעד;" שם תמיד היה המרכז. גרעין זה התעתד להשלים את הגרעין של "נוה- אור" שבעמק בית-שאן. בספטמבר 1965 גויס לצה"ל והתנדב לחיל-הצנחנים. וכששב הביתה אחרי הצניחות והוא חובש את הכומתה האדומה ועונד את הכנפיים, אמר: "אמא, הוצאתי מהצבא כל מה שרציתי; עכשיו אין מאושר ממני". אך עוד הוא בשירות-חובה פרצה מלחמת ששת הימים ובקרב שנערך לפני צומת רפיח ביום הראשון לקרבות-המלחמה, הוא כ"ו באייר תשכ"ז (5.6.1967), נפגע על-ידי כדור בראשו. הובא לקבורה בבית-הקברות הצבאי לשעת-חירום בבארי ולאחר זמן הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בחדרה. ב"שלושים" לנפלו הוציאו חבריו דפים עליו וקראו להם "לנוחי". חברי הגרעין שאליו השתייך הוציאו חוברת לזכרו. את זכרו העלה בחוברת שהוציא בית-הספר התיכון בחדרה שבו למד. כן הועלה זכרו בחוברת "אשר נפלו במלחמה" של הקיבוץ המאוחד.