בתם של סיגל וארז. נולדה ביום י"ח בתמוז תשס"ג (18.7.2003). ילדה שנייה במשפחה, אחות לאופיר ואייל.

נועה נולדה וגדלה ביישוב הקהילתי מבועים שבנגב הצפוני, מול השדות והעצים שאביה, ארז, שתל מאחורי הבית.

נועה נודעה בזכות אישיותה הכובשת. מגיל צעיר הראתה נחישות והתמדה בכל אשר עשתה ושאפה תמיד להצלחה. היא הייתה יפה, חייכנית ומלאת הומור שאהבה לצחוק ולהצחיק, הרפתקנית שאהבה את החיים. עם עיניים ירוקות-כחולות ותלתלים מרשימים, היא הקרינה שמחת חיים, התלהבה ממוזיקה, סרטים, ספרים, טיולים ובילויים, אהבה ללמוד ולהחכים, וגם הייתה רקדנית מצוינת בריקודים סלוניים. לצד חוש ההומור שלה נודעה ברגישותה לזולת, בדעתנותה ובחוש הצדק הלוחמני שאפיין אותה.

נועה התחנכה בבית הספר הממלכתי-אזורי "מבועים" ובתיכון האזורי "מרחבים", שבו למדה מזרחנות וכימיה כמקצועות מתוגברים. "נערה למופת", תיארה מורתה, "יפהפייה מבפנים ומבחוץ, ערכית, חכמה, מצטיינת בכול והכול בצניעות. אני זוכרת את המבט הצמא שלה ללמידה עם עיניים נבונות וטוהר".

במקביל ללימודיה, נועה הייתה פעילה בסניף "מרחבים" של תנועת הנוער "האיחוד החקלאי" כחניכה וכמדריכה, נחשבה בעיני חבריה לתנועה ל"מחוללת שמחה ואומץ".

עבור חבריה וחברותיה הייתה נועה עוגן, אוזן קשבת ומקור לתמיכה ואהבה אין סופית. עבור משפחתה הייתה מקור לאור וגאוה. לאורך כל חייה הייתה נאמנה לעצמה, למשפחתה ולחבריה ופעלה מתוך ערכים של הכרת תודה, כבוד לאחר, מצוינות - לא נרתעה מעבודה קשה וממאמץ כדי להשיג את מטרותיה ופעלה תמיד לתיקון ושיפור. היא תמיד ראתה את האחר, הייתה טובת לב ומלאת נתינה.

ביום 23.1.2022 התגייסה לצה"ל ושירתה כבקרית איסוף יבשתי בגדוד 414 שבמערך הגנת הגבולות. את הטירונות ואת הקורס עברה במחנה מגן סיירים. בסיום הקורס קיבלה בגאווה את הכומתה של המפקדת שלה עם ההקדשה שהפכה למזוהה איתה: ״האור שבליבך ינצח כל מכשול בדרך אל המטרה״.

היא שובצה כתצפיתנית במוצב נחל עוז. התמקצעה והכירה את הגזרה באופן מושלם. היא החליטה לותר על קורס פיקוד כדי להישאר בחמ"ל והייתה מוותיקות הסבב ודמות מובילה ואהובה בחמ"ל. בטלפון שלה שמרה משפט משיר של להקת "מופע הארנבות של ד״ר קספר": ״הכול יהיה בסדר, אנחנו עוד נזרח״ – ציטוט שגם כתבה על המיגונית בבסיס נחל עוז.

בשבת כ"ב בתשרי תשפ"ד 7.10.2023, בוקר שמחת תורה, במהלך מתקפת הטרור של ארגון החמאס, נועה נהרגה לצד חברותיה במיגונית בבסיס נחל עוז. בבוקר זה, בשעה 6:30, בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ, חדרו אלפי מחבלים והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. 

במהלך ההתקפה הספיקה נועה לדבר עם הוריה, סיפרה כי יש פשיטה של מחבלים על הבסיס, שיורים עליהן ושהן מתחבאות במיגונית, שלחה הודעות "אני אוהבת אתכם" עד שאבד איתה הקשר.

סמל נועה פרייס נפלה בקרב ביום כ"ב בתשרי תשפ"ד (7.10.2023). בת עשרים בנופלה. היא הובאה למנוחות בבית העלמין מבועים, בחלקה הצבאית. הותירה אחריה הורים ושני אחים.

לאחר נפילתה הועלתה לדרגת סמל-ראשון.

נועה נהרגה שלושה חודשים לפני שחרורה מהצבא. היו לה תוכניות וחלומות להגשים כמו הופעה של טיילור סוויפט, טיול במזרח וללמוד מקצוע שתוכל באמצעותו לעשות טוב בעולם. בשיר לזכרה נכתב: "עינייך נעצמו, ליבנו נדם. אבדו חלומותייך ושלנו גם". (השיר "עיניים עצומות" נכתב ע"י אדר גוילי, בן דודה של נועה).

ספדה לה סיגל, אימה: "קשה לי המחשבה שלא תזכי לטייל ולהכיר עולם כמו שצריך... שלא תחווי אהבה וזוגיות... מרגע לידתך ועד היום לא הפסקת להצחיק אותי, להדהים אותי בחוכמתך ובאישיותך ובעיקר גרמת לי להרגיש גאווה, הוקרה ואהבה אין סופית. גאווה על שלמדתי ממך ואיתך איך יחסי אימא-בת יכולים להיות קרובים, אותנטיים, ישירים וגם סוערים לפעמים, אבל תמיד אוהבים. הוקרה והערכה על האדם שאת: נחושה, דעתנית (לפעמים מדי), ערכית, רגישה וחברותית. נועה אהובה שלי, אני לא יודעת איך ייראו חיינו מעכשיו, אבל כן בטוחה שיהיה לכולנו חור בלב בצורה שלך".

"הבת היחידה בין שני בנים", תיאר אותה אחיה אופיר, "אם אייל ילד מאוד מעשי, ואני מרגיש יותר בנוח עם מילים, נועה הייתה מעולה בשניהם... קרת רוח, אבל גם אמוציונלית ורגישה, בוגרת וילדותית. היא הייתה מאוזנת, וזאת המילה שבשבילי מתארת אותה הכי טוב".

"רצית לטרוף את החיים והיו לך תוכניות מדויקות לכך" ספד לה אביה ארז, "ילדה נפלאה ששואפת למצוינות, חברה טובה, צנועה, לוחמת צדק מובהקת שתמיד תילחם למענה ולמען האחר, אהובה מאוד ומוערכת, רגישה מאוד לאחר, מקפידה לכבד כל אדם באשר הוא ולנהוג באדיבות ובנועם כלפי אחרים.

ילדה יפה שאוהבת להתגנדר, להתלבש יפה. התמדת בכל מה שנגעת בו, אם בלימודים, בחוג ריקוד, בתנועת הנוער האיחוד החקלאי אותה כל כך אהבת והשקעת בה זמן ניכר מחייך הקצרים. 

את לא היית מוותרת כל כך בקלות. אם רק היית יכולה, אם היו נותנים לך נשק, היית נלחמת כמו שתמיד עשית. לא מוותרת ולא מותירה מקום לספק, את לעולם לא הרמת ידיים גם ובעיקר כשהיה קשה. שם בלטת והראית לכולם שאפשר להצליח. ותמיד בצניעות, בענווה, בשקט האופייני לך".

על שמה של נועה נקראת קהילת נשים שמבשלות למועדון של חיילים בודדים בבאר שבע.

במהלך המלחמה קבוצת מתנדבים שביקשו להנציחה שינעו למוצב צה"לי מכונות כביסה וכיבסו לחיילים את בגדיהם בשטח. על מכונות הכביסה הודבקו תמונותיה של נועה עם המילים המזוהות איתה: "לכי עכשיו לזרוח כמו שמש".

נועה הונצחה באתרים "סיפור חיי", "למלא את החלל" ו"גיבורות ישראל".