בנם הצעיר של אסנת ושלם. נולד ביום כ"ט באלול תשס"ד (15.9.2004) בקרית מוצקין. אח לדור ורז.

נועם גדל בקרית מוצקין ובה התחנך – בבית הספר היסודי "אחדות", בחטיבת הביניים "יונתן נתניהו" ובבית הספר התיכון "אורט קרית מוצקין", מחזור ע"ה. הוא היה תלמיד יקר ואהוב שכולם רצו בחברתו.

אהב ספורט, שיחק בתפקיד של שוער בנבחרת הכדוריד של בית הספר והיה שחקן מצטיין.

נועם היה קשור מאוד למשפחתו. בכל הזדמנות הגיע לבקר את סבתו והקפיד להגיע לכל ארוחה משפחתית.

נועם בורך בשמחת חיים, בחיוך כובש ובראייה אופטימית על החיים, ומשפט שגור בפיו היה "לא משנה מה קורה ויקרה החיוך בחיים לא ירד מהפנים״. שמחת החיים וצחוקו המתגלגל סחפו אחריו את כולם, והוא היה הדבק של החבורה. הערכים שהנחו אותו תמיד היו צניעות, רעות אמיצה ומסירות אין קץ, ובכך השאיר חותם עמוק על כל מי שהכירו.

בשנת 2022 הכיר דרך חברים משותפים את עמית. הקשר ביניהם התפתח, ועמית הפכה לחלק בלתי נפרד מהמשפחה.

ביום 4.12.2022 התגייס לצה"ל. תחילה חשב לשרת בגולני, אך ביום הגיוס פגש שני חברים מבית הספר ששובצו לשריון והוא החליט לשרת לצידם בחיל השריון. עד מהרה נועם נקשר אל החיל ואל חבריו לפלוגה בגדוד 9, עוצבת "עקבות הברזל" (חטיבה 401). הוא אהב מאוד את הצבא, את החברים ואת הפלוגה, ומעולם לא התלונן.

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.

נועם ויחידתו היו מהראשונים שנכנסו לתמרון הקרקעי ברצועת עזה בסוף אוקטובר 2023, אחרי אימונים. הוא שימש בתפקיד של טען.

במהלך המלחמה נועם נפצע בכתפו ולמשך ארבעה חודשים נעדר מהשירות עקב אשפוז בבית החולים ותקופת החלמה נוספת בביתו. הוא ניצל את זמן השיקום כדי ללמוד סַפרות. בהמשך, למרות שלא הספיק לסיים את הקורס, תרגל את כישרונו כספר על משפחה וחברים מהצבא.

על אף פציעתו, משהחלים נועם התעקש לחזור ולהילחם עם חבריו לפלוגה. הוא חזר ללחימה בחודש אפריל 2024 ויצא לקורס קשר מתקדם, אותו סיים בהצלחה בחודש יולי 2024.

ביום חמישי 25 ביולי 2024 בשעות הבוקר נועם נפל בעת פעילות מבצעית ברפיח שבדרום רצועת עזה.

סמל נועם דואק נפל בקרב ביום י"ט בתמוז תשפ"ד (25.7.2024). בן תשע-עשרה בנופלו. הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין בקריית אתא. הותיר אחריו הורים ושני אחים.

לאחר נפילתו הועלה לדרגת סמל ראשון.

על מצבתו נכתב המשפט "באור שעל נועם פניך, ראיתי שטוב שמצאת מקום".

משפחתו החליטה לתרום את קרניות עיניו, מתוך רצון שגם בלכתו ימשיך להפיץ אור.

ספדה לו אימו: "נועם, ילד אהוב שלנו, איך אפשר להגיד מילות פרידה למישהו שלא נפרדים ממנו. היום אני עומדת פה ומדברת אליך בפעם האחרונה. אני זוכרת את היום שבו נולדת. תינוק שהביא אור ושמחה לחיינו. ועד היום תמיד היית האור של הבית. גם כשנפצעת בכתף בעזה, לא היית מוכן להוריד פרופיל ולעזוב את חבריך לחיל השריון. ביום שחזרת אליהם אחרי הפציעה, היית מאושר. תמיד כשדיברת על השירות הצבאי ראיתי בעיניים שלך רק את הגאווה והנחישות. ידעת את החשיבות של מה שאתה עושה ושאתה חלק ממשהו גדול.

כל כך דאגנו לך. אתה תמיד הרגעת אותנו בחיוך שלך ואמרת שהכול יהיה בסדר ... אנחנו מתגעגעים אליך. החדר שלך ריק והלב שלנו כואב. אני מקווה שאתה יודע כמה אנחנו גאים בך וכמה אנחנו אוהבים אותך. ילד שלנו, תנוח על משכבך בשלום. אנחנו נמשיך לחיות עם הזיכרונות היפים שיצרנו יחד. נזכור אותך תמיד".

ספד אחיו דור: "אחי הצעיר והגיבור. איך אפשר להסביר איזה אח מושלם היית. אני מאחל לעצמי שיהיה לי ילד מקסים ועם שמחת חיים כמוך, שיהיה לו את הלב הענק שלך. היית החבר הכי טוב שלי. אלוהים יודע שהוא קיבל מלאך. אני מקווה שעכשיו אתה שומר מלמעלה על אימא, אבא, על רז ועליי. אומרים שאלוהים לוקח את הטובים ביותר ורק אלוהים יודע איך פחדתי מהרגע הזה. תודה על כל מה שהיית עבורי. מקווה שהייתי אח טוב לפחות כמעט כמוך".

ספד בן דודו: "מכולם דווקא אתה? היה לך את הלב הכי חזק והכי טוב מכולם. גדלנו זה לצד זה, תמיד נתת לי את ההרגשה שאנחנו מעבר למשפחה. איך מסכמים תשע-עשרה שנה איתך? עם החיוך הכי יפה, הצחוק המתגלגל שסחף אחריו את כולם. נועם שלנו, היית הלוחם הכי חזק שיש, הכי טוב שיש, אין דבר שהיה יכול לעצור אותך. אפילו בבית חולים, זוכר מה אמרת לי? אמרת שכל הפלוגה נמצאת בעזה ואתה חייב לחזור לשם להיות איתם. אני זוכר שאחרי הפציעה שלך לא ויתרת. באת לסיים את מה שהתחלת ... אנחנו אוהבים אותך וגאים בך כמו שתמיד רצית. אלוהים לוקח את ההכי טובים, ואין ספק שהיית הכי טוב".

בחודש פברואר 2025 ערכו חבריו של נועם מסע רכיבת אופניים לזכרו. לרגל האירוע הם הוציאו חולצות ומדבקות עם תמונתו של נועם והמשפט "לא צריך סיבה כדי לחייך".

ב-19 במאי 2025 נערך בתיכון רבין טורניר ספורט לזכרו של נועם.

ב-15 ביולי 2025 נחנכה בקריית מוצקין "הפינה של נועם" – פינת הנצחה והתייחדות עם נועם.

נועם מונצח במרחב ההנצחה של תיכון אורט קריית מוצקין ובאנדרטת חטיבה 401 באתר ההנצחה "יד לשריון".

להנצחתו הוקם עמוד באינסטגרם, "remember_noam_douek".