בנם של אורית כוכבה ומישל. נולד ביום ה' בתשרי תשס"ה (20.9.2004) ביישוב קדימה-צורן שבשרון. אח ללידור, מיתר ואגם.

נועם ישראל גדל והתחנך בקדימה-צורן, למד בבית הספר היסודי "יגאל אלון" ובבית הספר העל-יסודי השש-שנתי "הבית של תמר" במשמר השרון.

ילד מתוק, חייכן ואופטימי, סקרן וחרוץ מאוד, מלא חום ושמחת חיים.

אחרי שעות הלימודים השתתף בפרויקט "צהלה", המקדם בני נוער למימוש יכולותיהם האישיות. הוא אהב מאוד את הקבוצה והתחבר לערכי התוכנית, תמיד האמין שצריך להיות בתנועה, להתפתח ולחתור למצוינות, ועשה הכול על מנת להפוך לגרסה הטובה ביותר של עצמו.

בכל מקום אליו הגיע, מעולם לא היה לבדו - תמיד מוקף חברים ואהוב. נועם אהב את החיים, נהנה לצאת, לטייל וליהנות ואהד את קבוצת "מכבי חיפה" בכדורגל. מעל לכול, אהב לבלות בפשטות עם האנשים הקרובים אליו והעדיף זמן עם המשפחה והחברים על פני כל דבר אחר.

הוא היה חבר אמת ואיש שיחה מרתק, ידע לתמוך בחבריו, לחזק ולעודד אותם והראה אכפתיות ודאגה לכולם. תמיד הציב את טובת הכלל לפני טובתו, היה נכון לעזור לכל מי שסביבו והאמין שהדרך הטובה ביותר לחיות היא בעשייה ובנתינה לקהילה ולמדינה.

ב-21.3.2023 התגייס לצה"ל ושירת כלוחם בגדוד 12 של חטיבת "גולני". השירות בחטיבה היה עבורו הגשמת חלום והיכולת לקחת חלק בהגנה על המדינה הסבה לו גאווה רבה. בכל משימה שאף להוביל ולהיות ראשון, ונהג לומר: "המדינה הזאת נתנה לי את העולם הקטן שלי, נתנה לי את הרחוב, נתנה לי את הילדות, נתנה לי להיות מי שאני. עכשיו אני מחזיר למדינה. אי אפשר רק לקחת".

מפקדיו וחבריו למחלקה אהבו והעריכו אותו, סיפרו שהיה לוחם מעולה ומנהיג טבעי, מסוג האנשים שאפשר להרגיש בטוחים כשיוצאים איתם לקרב. גם ברגעים מאתגרים שמר על חיוך גדול, עודד, דרבן ודחף את כולם קדימה, מעולם לא חשש להיתקל בקושי ונהג לומר: "רגעים קשים עושים אנשים חזקים".

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.

נועם היה לקראת סוף ההכשרה כשפרצה המלחמה. יחד עם חבריו, נכנס ללחימה הקרקעית בשטח רצועת עזה, לחם בגבורה בקרבות הקשים ואף קיבל תעודת הצטיינות ממפקד הגדוד על תפקודו בלחימה. בהמשך, הוצב בגזרת הר דב שבגבול הצפון, אליו התפשטה המלחמה מיומה הראשון.

אחרי מספר חודשי לחימה בצפון, הגשים חלום ויצא לקורס מ"כים (מפקדי כיתה). הוא היה מאושר וחיכה לרגע בו יוכל לפקד ולהוביל, להטביע את חותמו על דורות של לוחמים. במהלך הקורס, נשלח עם חבריו חזרה ללחימה ברצועת עזה.

ביום שני, 7.10.2024, במהלך פשיטה של צה"ל על אזור ג'באליה שבצפון הרצועה, נועם נפגע מפיצוץ מטען ונהרג. הוא נפל ביום השנה למלחמה ובתאריך יום הולדתו העברי (ה' בתשרי).

סמל נועם ישראל עבדו נפל בקרב ביום ה' בתשרי תשפ"ה (7.10.2024). בן עשרים בנופלו. הובא למנוחות בחלקה הצבאית של בית העלמין בקדימה-צורן. הותיר אחריו הורים, אח ושתי אחיות.

לאחר נפילתו הועלה לדרגת סמל ראשון.

אחיו הגדול, לידור, ספד לו: "היית ילד כל כך טוב, אמיתי, מצחיק ויפה תואר...אני לא מצליח לדמיין את החיים שלנו בלעדיך, היית הלב הפועם של הבית, הדבק שמחזק את כולנו, היית הגאווה שלנו, האור שלנו... אני מקווה שאתה יודע כמה אנשים אוהבים אותך ומעריכים אותך על מי שהיית, תמיד עזרת לכולם והיית האח הכי טוב שאפשר לבקש. אני אוהב אותך אחי הקטן".

נועם מונצח באתר ההנצחה האינטרנטי לנופלי קדימה-צורן.

עמוד לזכרו נפתח באינסטגרם תחת השם remember_noam_abdu.

עמודי הנצחה נוספים נפתחו באתרים storyofmylife ו-remember.bio.