בנם של אפרת אסתר ועדי. נולד ביום ו' בתשרי תשס"ד (2.10.2003) בירושלים. אח לשבעה - אילת, הודיה, אבישג, מיכל, אביטל, ישי ודוד.

נועם גדל בשכונת קריית משה בירושלים. את לימודיו החל בבית ספר יסודי "מאור התורה" בעיר ובהמשך למד בחטיבת "ישיבת ירושלים לצעירים" (ישל"צ) שעל יד מרכז הרב. בתיכון למד ב"ישיבת דגל ירושלים", לאחר מכן עבר לתיכון "שעלבים".

כשמו כן היה: נעים לבריות, עושה הכול בנועם, במאור פנים. בחור שמח, מצחיק, שאהב את החיים, את החברים והמשפחה. בעל מידות טובות, טוב לב, אדם שרוח הבריות נוחה הימנו.

צעיר יפה ומוצלח, אציל נפש. תמיד עם חיוך וניצוץ שובה לב וחי בעיניים. אח אוהב ובן מסור ואכפתי. הייתה בו שובבות ועמה חוכמה.

נועם פילס את דרכו בנחישות והתמיד לשאוף ולהגיע למקומות גבוהים מאוד - השקיע בלימודיו והגיע להישגים גבוהים, גם ידע לטפח יחסי אנוש ברמה גבוהה עם האנשים איתם היה בקשר.

הוא האמין באנשים וחשב שצריך לראות את הפנימיות של האדם ולא להתרשם מחיצוניות. ידע לכבד כל אדם ולהקשיב בלב פתוח ובמאור פנים. איש של חסד, אהוב על כל חבריו. ידע איך להתחבר לאנשים, איך לעזור להם מבלי שירגישו, והכול בגובה העיניים. לא חיפש כבוד, ייעץ ועזר היכן שנדרש - בהחלטות בנושא עבודה, בגרויות, לימודים וכו', ועזר גם בדברים פשוטים כמו לאסוף את אחותו עם הרכב כדי שלא תחזור לבד בשעה מאוחרת.

הוא אהב מאוד את הים, ונסע אליו בכל הזדמנות.

מעל הכול - הייתה בנועם אהבת ישראל גדולה.

נועם התגייס לצה"ל בשנת 2021 ושירת בחטיבת "כפיר" כלוחם, כמפקד כיתה וכסמל מחלקה בגדוד "שמשון" (92). עם הזמן היה ללוחם ומפקד מצטיין ונערץ.

כשמפקד המחלקה יצא ללימודים, היה ברור למפקד הפלוגה שנועם יחליף אותו עד לסיום ההכשרה, למרות שנועם לא עבר כלל הכשרה למ"מ. המחלקה, בהובלת נועם, סיימה את התרגיל המסכם (שבוע ההכשרה) בהצטיינות, ונועם קיבל שבחים מהדרג הבכיר על תפקודו.

חייליו סיפרו על מפקד אנושי וקשוב, שדאג לכל מחסורם. הם אהבו והעריצו אותו והיו מוכנים לעשות כל מה שהורה וביקש מהם. ההערצה מצד חייליו הייתה גם כאשר היה מפקד צעיר, כשפיקד על חיילים ותיקים לפני שחרורם. כולם חשבו שלא יקשיבו לו מאחר שהיה צעיר, אבל נועם הבטיח שידאג להם כמו לאחיו הקטנים. מתוך הדאגה הזו שהרעיף עליהם חייליו הלכו אחריו באש ובמים.

אחד החיילים סיפר שלאחר שהתקשה באחד המטווחים ולא הצליח לסיים את מקצה הירי, ניגש אליו נועם, שלף את כרטיס האשראי, נתן אותו לחייל ואמר לו: "בפקודה! יש לך שתי דקות להגיע לשק"ם, לקנות שתי פחיות אקסל לך ולי ולחזור לפה". נועם התאמן איתו שוב עד שהחייל הצליח. פקוד אחר סיפר שחווה קושי בשירותו ורצה להשתחרר מהצבא. כשנועם שמע את זה הוא "סידר" להם שמירה יחד, כאשר בסופה החליט החייל להמשיך לשרת בצה"ל ולאחר מכן אף יצא לקורס מפקדים וסיים בהצלחה, וזאת בזכות שיחתו עם נועם.

באחת הפעמים נועם ניגש לאחד הקצינים על מנת לבקש משהו עבור חייליו במחלקה. לאחר שנענה בסירוב, בחר שלא לוותר והציג לקצין עד כמה הוא מכיר את חייליו לפרטי פרטים ואת הצרכים האישיים של כל אחד מהם, מצבם האישי, המשפחתי והכלכלי. נועם טען בפני הקצין שאם ביקש משהו ספציפי זה נובע מכך שהוא יודע בדיוק מה החיילים שלו צריכים, ולכן הוא מתעקש. נועם לא היה מוכן לוותר עד שחייליו קיבלו את כל מה שהיו צריכים.

על דאגתו של נועם לרווחת חייליו שמעו בני משפחתו מרבים. כך למשל, כשביצע מסדר ציוד הקפיד לבצעו באריכות וביסודיות כדי לגרום לחייליו לשאוף למצוינות (ורבים מהם העידו שלמדו ממנו והם ממשיכים בדרכו) - אבל כשהיה מדובר ביציאה של חיילים נשואים לשבת, נועם היה קם מוקדם ומשתדל לא להאריך יותר מדי את המסדר, כדי שיגיעו למשפחותיהם מוקדם ככל האפשר. בהלווייתו שמעה אימו מאשת מ"כ ששירת במחלקה שבה נועם היה הסמל, על כך שנועם כל הזמן דאג לבקש לשחרר את בעלה כדי שיוכל לצאת לביתו ולשהות עם אשתו ובתם הקטנה. נועם היה מוכן, מיוזמתו ומבלי שהתבקש, להחליף את המ"כ ולהיות אחראי על הכיתה שלו במקומו רק כדי שיוכל להשתחרר.

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, שבעה באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים - יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מבלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.

בתחילת המלחמה, נועם ויחידתו נקראו להגן על גבול הצפון. לאחר מכן הועברו לשרת בחברון, ואז הוחלט שנועם ישרת כסמל בבא"ח. בכל הזמן הזה נועם הרגיש החמצה על כך שלא נכנס להילחם בעזה. בסיום הכשרת הלוחמים בבא"ח, נועם הצטרף לחפ"ק מג"ד בגדוד בטול כרם.

מיד כשסיים נועם את השירות הסדיר, המשיך לשרת במילואים ללא חופשת שחרור.

לאחר תקופה מסוימת הגדוד נכנס לרצועת עזה. לנועם ניתנה הבחירה אם להיכנס לעזה עם החפ"ק או להישאר בעוטף לסייע לגדוד בתמיכה, והוא ביקש להיכנס עם החפ"ק לרצועת עזה ולתרום את חלקו.

ביום 14.6.2025 נהרג נועם מירי נ"ט בחאן יונס שבדרום רצועת עזה.

סמל ראשון נועם שמש נפל בקרב ביום י"ח בסיוון תשפ"ה (14.6.2025). בן עשרים ואחת בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בהר הרצל, ירושלים. הותיר אחריו הורים ושבעה אחים ואחיות.

לאחר נפילתו הועלה לדרגת רב-סמל.

אימו, אפרת אסתר, ספדה לבנה: "אהוב ליבי, לא מאמינה שאני בסיטואציה הכואבת הזו. הייתי רוצה שתגיד לי שאתה בסדר, כמו שכתבת תמיד: 'אימא, אני בסדר'. כשנולדת היית הנסיך הראשון בבנים. היית האח האוהב והמסור, האכפתי. אני הלכתי בראש מורם, בתחושה שהבן שלי הוא חלק מהמערכה הזו. אם הייתי יודעת שתהיה פה לזמן כל כך מועט, הייתי מחבקת ומנשקת אותך יותר. אני פונה לקהל - חבקו את הילדים, תנו להם אהבה שאינה תלויה בדבר...

תדע שכולם העריצו אותך והקשיבו לך. כל המשפחה העריצה אותך, אחים, אחיות, סבא וסבתא, דודים ודודות, פשוט כולם. ההלוויה הזאת כל כך מתאימה לך, יש מצב מיוחד (מתקפת טילים מאיראן) ולא כולם יכולים ללוות אותך. בדיוק כמו שהיית רוצה, שהכול יהיה צנוע. 'אימא, אל תעשי עניין' היית אומר לי.

באחד מלילות הקור התקשרתי לשמוע ממך, האם יש לך מעיל? ואתה אמרת שהיה לך מעיל, אבל הוא היה קצר לך בשרוולים, אז נתת אותו לחייל אחר שהיה לו קר...

תודה על עשרים ואחת שנים שזכיתי לחיות במחיצתך, להיות אימא שלך. תודה שהיית איתי ביום ההולדת שלי לפני שבוע. זו הייתה המתנה שלך, אני אוהבת אותך לנצח. אני מקבלת את הדין באהבה, ה' יודע מה הוא עושה, הוא מחליט מה יהיה. תהיה מליץ יושר ותעשה את זה בנועם, כמו שאתה יודע. ברוך דיין האמת".

אביו, עדי, ספד: "נועם היה בחור מיוחד, שאפתן, כזה שכולם אוהבים אותו. נועם נהרג בפרשת 'בהעלותך' (את הנרות), וגם אנחנו לקחנו חלק בהדלקת המנורה. אני לא רואה עצמי כאחד שזכאי להדליק את המנורה, אבל מה שבטוח הוא שנועם זכאי להיות נר במנורה ולהאיר בשמיים".

בעקבות משפט שהיה שגור בפי נועם כשקרוביו רצו לקנות לו משהו או לדאוג לרווחתו, המשפחה הפיצה לזכרו סטיקר: "ברוך ה', יש לי הכל. לא חסר לי כלום".

נועם מונצח בבית חטיבת כפיר בעפולה ובאנדרטת הנופלים בחורש במקום, וכן באנדרטת הנופלים במכבים.