בן לאה ומתתיהו, נולד ביום כ"ח באדר ב' תרפ"ז (1.4.1927) בגבעת עדה, על-יד בנימינה. למד בגימנסיה "הרצליה" בתל-אביב והתעתד להשתלם בלימודים, אלא שה"הגנה" והפלמ"ח שבוהו כליל ולהם הקדיש את חייו. היה יפה-תואר, עז-נפש ואיש-רעים נאמן. מראשוני חטיבת הפלמ"ח ומנושאי עולה, כטוראי מן השורה ועד מפקד פלוגה. לחם בקרבות בנגב, בקרבות על יאזור ובהרי ירושלים וגילה תמיד עוז-רוח, כשרון פיקוד ואהבת חברים-לקרב.

לקראת מבצע "נחשון" לפריצת הדרך לירושלים נכבש הקסטל השולט על הדרך והוחזק בידי כוחותינו. הערבים ערכו מספר התקפות-נגד במגמה להחזיר משלט חיוני זה לידיהם ובאחת מהן, בליל 7-8 באפריל, נהרג מפקדם עבד אל-קאדר אל-חוסייני. ביום כ"ח באדר ב' תש"ח (8.4.1948) ערכו הכוחות הערביים התקפה עזה כדי לכבוש את המקום ולמצוא את גופת מנהיגם. מחלקת פלמ"ח שהשתייכה לגדוד החמישי של חטיבת הראל יצאה כתגבורת לקסטל ואנשיה חיפו על נסיגת מגיני הקסטל. בקרב הנסיגה הקשה נפלו רבים ממחלקת התגבורת ונחום ביניהם.

ביום ט"ז בניסן תש"ח (25.4.1948) הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית ענבים. השאיר אחריו אישה.

בעיזבון שיריו ורשימותיו באה לביטוי הזדהותו עם דרך מלחמתו של היישוב המאורגן, גינוי הפרישה, אהבת-תום לארץ ולנופה, לנערה, לבית-הורים.