בן דבורה ומשה, נולד ביום ב' בשבט תרע"ז (25.1.1917) בעיר אולבסק, רוסיה ולמד בבית-ספר תיכון ברובנה. נחום עלה ארצה בשנת 1935 עם אחיותיו הצעירות. שירת שלוש שנים בחיל-הספר, נפצע ושכב בבית-חולים. בשנת 1938 התפטר משירות זה, נשא אישה והשתכן בקרית חיים. אחר-כך התגייס לנוטרות ושירת שבע שנים כסרג'נט במשטרת הרכבות. בשנת 1946 השתחרר משירותו במשטרה ועבד כרצף. היה פעיל מאוד ב"הגנה" כבקי בכל סוגי הנשק.

במלחמת-העצמאות שירת בחטיבה 7, אימן טירונים בעין שמר, ומשם נשלח בראש מחלקה לגיזרת לטרון. ב-31.5.1948 יצא לסיור כמפקד כיתת-סיור, ובשובם לבסיס עלה על מוקש (הוא לבדו, כי הלך ראשון), נפצע קשה ומת למחרת, ביום כ"ג באייר תש"ח (1.6.1948), בבית-החולים "הדסה" בתל-אביב. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק. השאיר אישה ובת קטנה. לאחר נופלו הוענקה לו דרגת סגן.