בן צילה ומרדכי, נולד ביום כ"ה בכסלו תרפ"ה (22.12.1924) בירושלים. נתייתם מאביו והוכנס לבית-היתומים "דיסקין". שם סיים בית-ספר יסודי ולמד נגרות רהיטים. כשעזב את בית- היתומים עבד במקצוע הנגרות והשתכר יפה. עוד בצעירותו הצטרף ל"הגנה" והשתתף בפעולות המחתרת. בשנת 1943 התגייס כחבר פעיל לפלמ"ח, הצטרף להכשרה מגויסת באשדות יעקב והשתתף בפעולות נגד השלטון הבריטי בשרונה, "ליל הגשרים", העלאת מעפילים ועוד. לאחר "השבת השחורה" (29.6.1946), היה בין אסירי ה"הגנה" שנשלחו למחנה-המעצר ברפיח.

במלחמת-העצמאות נלחם בחזית ירושלים בחטיבת "הראל". נחמיה השתתף בפריצת הדרך עד שער הגיא ובכיבוש משלטים בסביבה ובפי חבריו נקרא "המקלען" בה"א הידיעה. הוא נפצע בפריצת הדרך לעיר העתיקה, ניצל בנס, וחזר הביתה לחופשה קצרה. לא בקשות המשפחה ולא תחנוני ארוסתו השפיעו עליו להמתין לפחות עד שיחלים כליל. נחמיה יצא שנית לחזית והשתתף בהתקפת- נגד על גבעת הראדאר, ליד מעלה החמישה, לאחר שהמקום נכבש על-ידי הלגיון הערבי, ומפעולה זו, ביום י"ז באייר תש"ח (26.5.1948), לא חזר. הובא למנוחת-עולמים בבית- הקברות הצבאי בקרית ענבים.