בן שרה ושמעון, נולד ביום כ"ו בכסלו תשי"ד (3.12.1953) בבני-ברק. כבן למשפחה דתית למד נחמיה בבית-הספר היסודי "תלמוד תורה" בבני-ברק והמשיך את לימודי הקודש בישיבות "דיסקין" ו"זכרון עולם" בירושלים.

נחמיה גויס לצה"ל בתחילת אוקטובר 1972 ושירת בנח"ל. בתקופת שירותו נטל חלק במלחמת יום-הכיפורים ועוטר באות המערכה.

בסוף אוקטובר 1974 שוחרר נחמיה מהשירות הסדיר, נשא לאשה את בלנש והזוג קבע מקום מגוריו באשדוד. נולדו להם בן ובת ונחמיה מצא את פרנסתו בעבודה במפעלי רוגוזין באשדוד. את שירות המילואים עשה במסגרת הרבנות הצבאית כמוסמך כשרות וכמש"ק דת.

ביום כ"ט בתמוז תשמ"ב (20.7.1982) נפל סמל נחמיה בעת מילוי תפקידו במלחמת שלום הגליל והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים. השאיר אחריו אשה, בן ובת, הורים, ארבעה אחים ושתי אחיות.

במכתב תנחומים למשפחה עמד מפקדו על תכונותיו של נחמיה וציין כי "נחמיה מילא את תפקידו בצניעות אך בהתלהבות, מתוך הסתכלות כיצד לתרום ולעזור מבלי לחכות לתמורה, כשכולו חדור טובת הכלל".

משפחתו הנציחה את זכרו בהכנסת ספר תורה על שמו לבית כנסת בבני-ברק.