בנם של רבקה ומשה. נולד ביום כ' באדר תשנ"ג (12.3.1993) בירושלים. אח לשרה, נפתלי, אדל וישראל.
נחמן גדל והתחנך בבית שמש, בן למשפחה חרדית שעלתה לארץ מצרפת.
משבגר התגייס לצה"ל ושירת כלוחם בחטיבת הצנחנים, גדוד 101. הוא היה חייל מקצועי ומוערך. בשירותו לקח חלק במשימות הגנה על המדינה וגם לחם בקיץ 2014 במבצע "צוק איתן".
בתום שירותו הסדיר שובץ לשירות מילואים בגדוד הסיור 6551, עוצבת "חצי האש" (551).
בשנת 2017 נשא לאישה את ג'ואנה שושנה – עולה חדשה מצרפת. הם התגוררו ביישוב אלעזר שבגוש עציון ונולדו להם שתי ילדות: אביגיל וטליה. נחמן היה אב מסור ואיש משפחה אוהב.
הוא סיים לימודי הנדסאי עיצוב ואדריכלות וחלם להקים עסק עצמאי של עיצוב רהיטים מברזל.
בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.
עוד באותו היום נחמן גויס בצו 8, וכשהחל התמרון הקרקעי ברצועת עזה ב-27 באוקטובר 2023 נכנס ללחימה. לאחר חודשים ארוכים של לחימה יצא לחופשה. שבועות לאחר מכן נקרא להתייצב שנית, הפעם בגבול הצפון – במסגרת פעולות ההגנה על יישובי הצפון מפני תקיפות ארגון חיזבאללה, שכבר ב-8 באוקטובר הצטרף למלחמה ומאז במשך חודשים שיגר רקטות וכלי טיס בלתי מאוישים (כטב"מים) אל ישראל.
ביום שני 6 במאי 2024, בעת פעילות בצפון הארץ, נהרג נחמן מפגיעת כטב"ם נפץ ששוגר מלבנון. באותה התקרית נהרג גם רב-סמל ראשון דן קמחג'י.
רב-סמל ראשון נחמן נתן הרץ נפל בקרב ביום כ"ח בניסן תשפ"ד (6.5.2024). בן שלושים ואחת בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים. הותיר אחריו אישה, שתי בנות, אב, שתי אחיות ושני אחים.
ספדה לו אלמנתו: "נחמן שלי, אהבת חיי, אני פשוט לא יודעת לתאר את מה שאני מרגישה. הלב שלי שבור. זכיתי בך, בעל ואבא מושלם. תמיד היית פה בשבילי, ואני עוד בהלם שאני מדברת בעבר. אני רוצה אותך עכשיו, הבנות צריכות אותך. בא לי לראות את הפנים היפות שלך, שתחייך אליי, שתעשה לי פרצופים כדי להצחיק אותי, שתדבר בצרפתית עם המבטא הכי מתוק שיש. אני צריכה חיבוק ממך. היינו זוג הורים אבל בעיקר צוות, היינו אחלה צוות. היינו אחד בשביל השנייה. תמיד אהבנו אחד את השנייה ותמיד כיבדנו אחד את השנייה. אף פעם לא לבד. אין אחד בודד, כי היינו רוב החיים שלנו בודדים עד שנפגשנו. אתה החצי שלי, ועכשיו, כשאתה לא נמצא, אני מרגישה בודדה. תמיד דמיינתי שנהיה זקנים ביחד, איך אני ממשיכה עכשיו?".
ספד לו אחיו נפתלי: "אתה לא רק גיבור מלחמה, אלא הגיבור הפרטי שלי ושל כולנו, אני בטוח שגם של כולם. אני כותב לך בדמעות האחרונות שעוד נותרו לי. זה לא פשוט לקבל את הבשורה. נתן, אתה אח שתמיד הרגיש את השני, תמיד כשמישהו היה צריך משהו היית נותן את כל כולך ואת הלב. תמיד תהיה בזיכרוננו".
ספד לו רב הגדוד: "נחמן נחמן. איזה איש. קדוש. חיוך מנחם ומתוק. כמו שמך נחמן. שמחה תמידית ועדינות עם דיבור איטי ושקול, תחושה של מישהו שמתייחס לדיבור שיוצא מהפה שלו כמונה כסף ומרגליות יקרות".
תצוגת מפה