בן שרה ויחיאל, נולד ביום כ"א בשבט תרפ"ה (15.2.1925) בפולין ועלה עם הוריו לארץ בשנת 1936. המשפחה השתקעה בתל-אביב. בעודו נער הצטרף לארגון בית"ר ואחרי סיימו את בית-הספר עבד בעסקו של אביו.

בשנת 1941 בהיותו בן 16, התגייס לצבא הבריטי, לגדודים העבריים, בהודיעו שהוא מבוגר בשנתיים. נחמן שירת במסירות ובמשמעת כחייל ותיק. מגמתו בהתגייסות היתה כפולה: להילחם באויב העם היהודי ולהשתלם השתלמות צבאית כדי להקנותה לחבריו בתנועה לצורכי שחרור המולדת. בשעת תרגילי הבריגדה היהודית באיטליה נפצע ברגלו ואחרי שנה וחצי של טיפול בבתי- חולים צבאיים שוחרר מהצבא הבריטי כנכה ונשאר צולע.

היה בין הראשונים בגרעין מרגולין להתיישבות, אך דחה את הצטרפותו בפועל עד "שיבריא לחלוטין", לבל יהיה למעמסה על חבריו בנקודה. חזר לעבודה לצד אביו והתמסר לפעולה כמדריך ומפקד מחלקה באצ"ל בכינוי "המפקד פנואל"

נחמן השתתף בפעולות נגד הבריטים על אף מומו, ובמלחמת-העצמאות הוסיף להדריך מתגייסים ולהשתתף בפעולות נגד הערבים עד שנפל בהתקפת אצ"ל על רמלה ביום ד' בסיוון תש"ח (11.6.1948).

ביום י"א באייר תשי"ב (6.5.1952) הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית שאול.