בנם של שרית ודוד. נולד בתשס"ד (2004) בירושלים.

ניב נולד בשכונת בקעה בירושלים, ולאחר מכן עבר עם משפחתו לצור הדסה. בגיל שמונה עבר למושב מבוא ביתר ולמד בבית הספר היסודי "הדסים" ובתיכון "אור ברנקו וייס" בצור הדסה.

בתקופת ילדותו ובנעוריו היה חניך בתנועת הצופים ועסק בפעילות ספורטיבית רבה. בין תחביביו: ספורט, ריצה ואימוני כוח. ניב היה מוקד חברתי פעיל לאורך כל שנות התבגרותו, ובכל מקום בו היה נוכחותו הייתה מורגשת ודומיננטית.

אדם ערכי, אהוב על חבריו, נעים הליכות, אח למופת ובן אהוב. אהב מאוד את הטבע ואת החיים. חבריו ומשפחתו סיפרו "ניב היה אחר, מיוחד".

אוהד מושבע של קבוצות הכדורסל והכדורגל של הפועל ירושלים, החזיק מנוי קבוע למשחקים ולא החמיץ הזדמנות לעודד את קבוצתו. אהב לצאת עם חברים ולבלות. חלם לטייל בעולם ובמיוחד רצה לבקר בתאילנד ובמזרח הרחוק עם חבריו מהיחידה.

ניב נהג לצטט קטעים מהסדרה "עספור" שכה אהב, ומשפטו האהוב היה "יססס על העולם".

לאחר סיום התיכון יצא לטיול עם אביו במילאנו ועם חבריו בבולגריה, טיול שלפני גיוס לצבא. בשנתיים שקדמו לגיוסו התאמן באינטנסיביות לקראת השירות ליחידה מובחרת - ניב שאף להתגייס ליחידת עילית ופעל לכך בהתמדה, תוך שהוא משקיע בכך את כל מרצו.

בנובמבר 2022 התגייס ניב ליחידת אגוז בחטיבת הקומנדו.

הוא בלט במשך כל תהליך ההכשרה – היה אהוב ומוערך על ידי חבריו ומפקדיו והצטיין בכל מה שעשה. היה גאה מאוד באימונים, במסעות, בקורס הצניחה, בסמל הלוחם - בכל הדרך שעבר. בינוניות לא הייתה אצלו אופציה; כל דבר שעשה, עשה הכי טוב שאפשר, תמיד שאף להגיע לרמה הגבוהה ביותר האפשרית.

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, שבעה באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים, חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.

לאחר סיום ההכשרה יצא ניב עם הצוות שלו להגן על תושבי הדרום. מאותו יום המשיך איתם במסע ארוך מהדרום ועד הצפון. לאחר הלחימה בעזה נשלחו להשתתף בקרבות בלבנון. היה לוחם וחבר אהוב, הכוח השקט של חבריו, זה שדוחף קדימה בלי לוותר.

מעט לפני התמרון בלבנון, חלה ניב בסרטן. הוא שוחרר מצה"ל, ובמהלך שנה שלמה הוכיח שלוחם זה אופי - ונלחם במחלה באותה עוצמה שבה לחם עבור המדינה שאהב, עם רוגע, חיוך ואופטימיות שהדביקו את כולם.

ניב עזרא נפטר ביום י"ז באב תשפ"ה (11.8.2025). בן עשרים ואחת בפטירתו. הובא למנוחות בבית העלמין מבוא ביתר. הותיר אחריו הורים ושני אחים.

בקבוצת הספורט אותה אהד, הפועל ירושלים, כתבו לזכרו: "החיוך והצחוק המזוהים של ניב עזרא כבר לא איתנו. אוהד מושבע מילדות, בוגר תיכון אור, לוחם באגוז שנלחם למען המדינה ובמקביל במחלת הסרטן, עד שנכנע לה השבוע".

הוריו של ניב ארגנו מסע זיכרון ישראלי, מים אל ים, יחד עם חבריו מהבית ומהיחידה. על החולצות שלבשו משתתפי המסע הודפסו המילים: "יסססס על העולם" - משפט שהפך לסמל לרוחו החופשית ולאהבתו לחיים.