בן אירינה וויקטור, אח לגלינה ולתומר. נולד ביום כ"ט באלול תשמ"ד (26.9.1984) בנלציק שבקווקז. בשנת 1990, בהיותו בן 6 עלה לישראל עם אמו ואחותו והמשפחה התגוררה בדימונה יחד עם סבו וסבתו, שעזרו בגידולו.

ניקולאי, שכונה בחיבה ניקו, החל את לימודיו בבית-הספר היסודי 'אלפסי' והמשיכם בבית-הספר 'אפלמן'. בהמשך עבר לפנימייה הדתית במגדל העמק ולאחר-מכן לפנימיית 'אור משה' ברמת גן, אותה סיים ובידו תעודת טכנאי חשמל ואלקטרוניקה.

בסיום לימודיו עבד באולמי שמחות ובדיסקוטקים בדימונה. ניקולאי אהב לעבוד עם אנשים ובני נוער, אהב לשחק כדורגל וכדורסל והצטיין בציור. הוא היה חביב על חבריו ובני משפחתו, אהב וכיבד את הזולת והיטה אוזן קשבת למבוגרים ממנו.

בינואר 2003 התגייס ניקולאי לצה"ל, עבר קורס נהיגה ושירת כנהג בחיל-התחזוקה. הוא אהב את תפקידו ואת המשימות הכרוכות בו. חבריו ומפקדיו אהבו והעריצו אותו. ניקולאי נהג להתנדב למשימות במקום חבריו, והיה חייל ממושמע, שמפקדיו מעולם לא התלוננו עליו.

ניקולאי אהב את החיים ורקם תוכניות לעתיד. לאחר שירות החובה חלם להצטרף אל שורות צבא הקבע, אך לא זכה לכך.

ביום י"ג באדר תשס"ד (5.3.2004) נפל רב"ט ניקולאי צ'בוטרב בעת מילוי תפקידו והוא בן תשע-עשרה. הוא נטמן בבית-העלמין הצבאי בדימונה. הותיר אחריו אם, אחות ואח.

הרמטכ"ל, משה יעלון, כתב למשפחה: "ניקולאי שירת כנהג משא בפלוגת סיור 'פנתר' שבעוצבת 'עקבות הברזל' בפיקוד מרכז. מפקדיו מספרים כי היה חייל עצמאי וכי ביצע את תפקידו ואף מעבר לכך במסירות ומתוך איכפתיות רבה. ניקולאי אהב להעניק מעצמו למען הסובבים אותו והיה אהוד על מפקדיו וחבריו ליחידה."