בנם הבכור של רינה ודוד. נולד ביום י' בניסן תשמ"א (14.4.1981) בחולון.

ניר גדל והתחנך בחולון עם אחיו הצעירים מרים ומשה. ילד שובב, תזזיתי וחמוד, יפה תואר עם גומות חן וחיוך חם. למד בבית הספר היסודי "גאולים" בשכונת נווה ארזים, לאחר מכן למד למשך תקופה קצרה ב"אורט" ועבר לבית הספר המקיף השש-שנתי על שם חיים הרצוג בשכונת תל גיבורים בעירו. למד במגמת חשמל.

כילד ונער חברותי ומקובל בילה הרבה עם חברים, והם נהנו מחוש ההומור המפותח שלו. בשעות הפנאי שיחק איתם כדורגל וכדורסל בחצר בית הספר או המתנ"ס. כשיצא מהבית לבלות עימם, הקפיד על מראה מטופח והותיר אחריו שובל ניחוחות של בושם.

מגיל צעיר בלט בנכונותו לעזור לזולת. נהג לעזור לאנשים בשכונה, ובכלל זה ליווה דרך קבע ילד נכה מרותק לכיסא גלגלים.

בנעוריו עבד בחריצות במכולת השכונתית, ובסיום לימודיו ולפני הגיוס עבד במשלוחים כדי לסייע בפרנסת המשפחה. אהב אופנועים, וכשבגר מעט הוציא רישיון לאופנוע.

ניר אהב שירה ומוזיקה ים-תיכונית, וכזמר מחונן הופיע במועדונים. הדיסקים שהקליט וכרטיסי הביקור שפרסם והפיץ העידו על רצינותו בתחום. מן ההקלטות בוקעים חום ואהבה שאפיינו את קולו הענוג, והוא הקדיש שירים מתוכן למשפחתו ולחבריו.

בגיל שמונה-עשרה, שנת 1999, התגייס לצה"ל ושובץ בפיקוד העורף לתפקיד טבח בבסיס ביפו. הוא היה שבע רצון מהשיבוץ, משום שאִפשר לו, מבחינת תנאי השירות, לתרום למדינה ובד בבד להמשיך לעבוד.

במהלך שירותו נפצע והוכר כנכה צה"ל.

ניר השתחרר, ולאחר תקופת השיקום חזר לשיר במועדונים. כן התנדב להופיע בפני קשישים בדיור המוגן "משען" בחולון ובפני אנשים עם מוגבלויות.

כבן ואח מסור ואוהב שמר על קשר קרוב עם הוריו. החיבור עם אימו היה מיוחד, והוא דמה לה במראה החיצוני ובאופי. לעיתים קרובות שרו יחד. אחותו מרים ואחיו משה ראו בו אח תומך ואוהב. למשל, הוא השיג גיטרה למשה שרצה מאוד ללמוד לנגן, וכשמרים התגייסה לצה"ל, דאג לרווחתה. אף היא הייתה זמרת, והשניים התחברו סביב אהבתם המשותפת למוזיקה.

ניר, אדם טוב לב ואהוב על הבריות, תואר כנשמה גדולה עם לב ענק. תמיד היה נכון לסייע לכל מי שנקלע לצרה.

ניר כהן נפטר ביום ט"ז באייר תשס"ג (18.5.2003). בן עשרים ושתיים בפטירתו. הובא למנוחות בבית העלמין בחולון. הותיר הורים, אחות ואח. כחצי שנה לאחר פטירתו נולדה אחותו לאה.

על מצבתו חקקו אוהביו: "יקירנו, משוש נפשנו, חיוכך וגומותיך לעולם לא יגוועו וקולך לא יידום".

כתבו הוריו: "ניר אהובנו, זכרך לא יימוג לעולם מליבנו, ואת החור הגדול שהותרת אף אחד לא ימלא".

באתר "גלעד לזכרם" של עיריית חולון הועלה עמוד זיכרון לניר, ובו דברים לזכרו ואלבום תמונות מחייו. הוא מונצח בבית יד לבנים בעיר.