בן בצלאל ואסנת. נולד ביום ז' בתמוז תרצ"ט (24.6.1939) בגבעתיים. נימי היה בן אמצעי להוריו- אח לעוזי הגדול ממנו בשש שנים ולגוני הצעירה ממנו בתשע שנים. אביו עבד בעיריית ת"א ואמו הייתה עקרת בית שעזרה בפרנסת המשפחה, כדי שהילדים יזכור לחינוך הטוב ביותר.
 
את לימודיו החל בבית הספר היסודי בשכונת בורוכוב בגבעתיים ולאחר-מכן בבית-הספר התיכון העירוני ה' בתל-אביב, שם סיים את לימודיו בהצלחה.

מגיל צעיר היה נימי חניך ומדריך בתנועת "השומר הצעיר", אליה הגיע בעקבות אחיו הגדול עוזי והיה פעיל מאד ואחד מעמודי התווך של התנועה. הוא היה ספורטאי מעולה ופעיל באגודת "הפועל". גבוה משכמו ומעלה, יפה תואר ומוכשר, אהב לשחק ולהשתובב אך כשהיה צריך ידע גם להתרכז ולהתמקד. הוא התעניין במגוון נושאים, ניחן באהבת העם והארץ, היה אופטימי ואהב את הזולת ידו הייתה בכל ויד כל בו.

לאחר פטירתו הפתאומית של אביו בצלאל בשנת 1957, התגייס לצה"ל במסגרת הנח"ל. בחופשות מהצבא לקח על עצמו אחריות על אמו ועל אחותו הקטנה מאחר ואחיו הגדול היה נשוי ובעל משפחה.

מגיל צעיר שאף להיות טייס ועבר את המבדקים בהצלחה. כאשר משכו אותו מגרעין הנח"ל לקורס טיס לא היה מאושר ממנו. במהלך הקורס המשיך לשמור על קשר עם חבריו וחברותיו הרבים. את קורס הטיס סיים בהצלחה והוצב בטייסת 100. הוא היה גאה מאד בכנפי הטיסה וביחידתו.

סגן נמרוד (נימי) ליטבק נפל ביום י"ט באדר א' תשכ"ב (23.2.1962) במשימת סיור בדרום הארץ. הותיר אחריו אם, אח ואחות. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית-שאול.