בן רג'ינה ושלמה, נולד בשנת 1923 בבגדד, בירת עיראק, ולמד בבית-ספר עממי בעירו. כשעלה ארצה - בשנת 1941 - לקח עימו את אחותו הקטנה. בבואו הכניס אותה למוסד והוא עצמו הצטרף לקבוצת מסדה שבעמק-הירדן ושהה בה 5 שנים. אחר-כך עבר לירושלים והחל לעבוד כחשמלאי. היה חבר ה"הגנה", ועם קום המדינה התגייס לחטיבת ירושלים. הלך מתוך התלהבות לכל אשר נשלח.

ביום הקרבות האחרון, לפני ההפוגה השנייה התקיף הלגיון את בית מנדלבוים בירושלים; הוא וחבריו הוזעקו משכונת מוצררה הסמוכה והצליחו להדוף את האויב. אך האויב התחיל בהפגזה ונסים שנפגע קשה, סוכך על חברו שניצל על-ידי כך. כשנלקח לבית-החולים עוד הספיק לומר: "דרישת שלום לאישתי ולילדי הקטן, הצליחו במדינה". נסים נפל ביום י"א בתמוז תש"ח (18.7.1948). נקבר בשייח'-באדר א'. הניח אישה וילד.

ביום כ"ח באלול תש"י (10.9.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.