בן יונה ויהודה, נולד בשנת 1927 בצנעא, בירת תימן ועלה ארצה עם הוריו בשנת 1930. נסים למד בתלמוד-תורה לתימנים בתל- אביב. בגיל צעיר החל לעבוד והצטרף לתנועת "הנוער העובד". היה פעיל מאוד בציבור העובדים התימנים בתל-אביב, מדריך ב"נוער העובד" ומייסד סניפו בשכונת התקווה. נסים הצטרף ל"הגנה" ונשלח לקורס מ"כים של יוצאי תימן. הוא הצטרף להכשרה פלמ"חית והתמחה בעבודה חקלאית באשדות יעקב ובמשגב עם. שם, על גבול סוריה, השתתף גם בהעברת מעפילים מארצות המזרח. התמחה בסיורים ובקורסים לאפסנאות. אחרי ששירת בפלמ"ח 3-4 שנים הועבר ל"רזרבה" ועבד בשנת 1947 כפועל-בניין בתל-אביב. בשעות הפנאי המשיך את שירותו כמדריך בגדנ"ע בפעולות טרום-צבאיות חברתיות ותרבותיות.

עם פרוץ מלחמת-העצמאות אחרי החלטת עצרת האו"ם על החלוקה, חזר לשירות. הוא סיים קורס חובשים ושירת בתפקיד זה בכל תקופת המלחמה. באחרונה היה חובש פלוגתי בדרגת סמל בחטיבת הנגב. בעת מבצע "חורב" לסילוק הצבא המצרי מתחומי ישראל, בקרב על משלטי התמילה, תוך כדי הגשת עזרה לפצועים נפגע מכדור בעורפו ואחרי יומיים מת בבית-החולים בילינסון, ביום כ"ו בכסלו תש"ט (28.12.1948). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.