בן בלומה ואריה לייב, נולד ביום י"ג באלול תרפ"ח  (29.8.1928)  בפרנקפורט ע"נ מיין בגרמניה. בשנת 1933 עלו הוריו ארצה והתיישבו בפתח תקווה. מצבם היה דחוק והנער דאג להם מאוד. הוא למד תחילה בבית-הספר "הירש" ואחר-כך בבית-הספר של "אגודת-ישראל" בפתח תקווה. נפתלי הצטרף אל שורות "הנוער האגודתי" ופעל בשורותיו. בסיימו את חוק לימודיו עבד כמלטש יהלומים, השתלם במקצוע והיה לעזר רב לבית הוריו. לארגון ה"הגנה" הצטרף יחד עם בני "הנוער האגודתי".

בשנת 1945. עם פרוץ מלחמת-העצמאות, התגייס ושירת בחטיבת "אלכסנדרוני". לאחר תקופת אימונים, השתתף בקרבות על כפר יעבץ וכפר הס, על כפר סלמה והסביבה. זמן-מה שהה במחנה בית-ליד והשתתף בקרבות קאקון ולטרון.

ביום י' בתמוז תש"ח (17.7.1948), נפצע בקרב על קולה - גבעת כ"ח ובשעת העברתו לבית חולים נפגע האמבולנס בפגז והוא נהרג. נפתלי הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנתניה.