בן שיינדל ושמעון, נולד בשנת 1910 בעיר גורליצה, גליציה המערבית. הוא למד בבית-ספר עממי. בעודנו נער נתייתם מאביו ומיד פנה לעבודה, כדי לפרנס את אמו החולה ואת עצמו. משנת 1926 היה חבר בתנועת-נוער ציונית, עבר את כל שלבי התנועה ובגיל 19 היה לראש קן. נתן קנה לו בקיאות בשפה העברית ובתולדות ישראל. במשך שנים רבות עבר הכשרה חלוצית בנקודות שונות בפולין, והיה מבוניה ומארגניה של ההכשרה הזאת בפינות נידחות, אשר מספר היהודים שם הגיע רק לכמה עשרות. בשנת 1936 עלה לארץ והצטרף לקבוצת "הנוער הציוני" בקרית ענבים. כעבור שנה עבר לחיפה ועבד במחצבה. עם החמרת המאורעות בארץ התגייס לנוטרות. התחנות הראשיות בשירותו היו עתלית, גדר-הצפון ומחנה-הסוהר בנור-שמש.

במלחמת-העולם השנייה התגייס לצבא הבריטי, שירת כנהג ועבר את כל מדבר סוריה עד גבול איראן בהספקת ציוד לצבא.

אחרי השחרור מהצבא הבריטי עבד כנהג בחברת-החשמל בחיפה. בינתיים החמיר המצב בארץ ושוב התמסר בהתמדה רבה לפעולתו בשירות ה"הגנה".

נתן היה אחד הנהגים האמיצים שקיימו את התחבורה בימים טרופים ולא נרתעו מפני סכנות-הדרך. ביום י"ט באדר א' תש"ח (29.2.1948) חזר מהקריות וליד חליסה הערבית נפגע מכדור מרצחים. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה. הניח אחריו בת.