בנם הבכור של לטיסיה ברט שרה ונסים פסקל. נולד ביום ז' בתשרי תשס"ד (2.10.2003) בפריז, בירת צרפת. אח לשמואל ואנאל.

נתן חי, ילד יפה וחייכן, גדל והתחנך ברובע סן מנדה ליד פריז. עד גיל שש למד בבית ספר חילוני ואז, בשל גילויי אנטישמיות עבר לבית ספר יהודי בעיר. בשבתות פקד עם משפחתו את בית הכנסת.

לאחר הפיגוע החבלני בסניף המרכול "היפר כשר" פריז, בו נרצחו בינואר 2015 ארבעה בני ערובה, השתנו חייהם של בני המשפחה, והם החליטו לעלות לישראל.

בשנת 2016 עלה נתן ארצה עם משפחתו, ואת ביתם קבעו בשכונת קריית השרון בנתניה. הוא החל ללמוד בישיבת "בני עקיבא יד אברהם", נקלט בארץ בקלות – רכש במהרה את השפה העברית וקיבל בבית הספר את העזרה שנזקק לה. הייתה זו תקופת פריחה עבורו.

זמן קצר אחרי העלייה פגש מדריכה מ"בני עקיבא" והחליט להצטרף לשבט "הנני" בסניף "נתניה ותיקים" של התנועה. כשנתיים היה מדריך, ובהמשך רכז בתוכנית "עמישב" המסייעת לשילוב עולים חדשים בארץ ובתנועה.

הוא היטיב לצייר, ובגיל חמש-עשרה התגלה כישרונו המוזיקלי עת למד בכוחות עצמו לנגן בפסנתר, בגיטרה ובתופים בעזרת סרטונים באינטרנט. כחלק מהתפתחותו בתחום השתתף בפרויקט המוזיקה "מקורוק" בעירו.

בבית הכנסת עלה כחזן וקרא בתורה בלי היסוס. הוא לא הניח למבטא הצרפתי שבפיו להגביל אותו במעשה זה.

נתן, צעיר שקט ומופנם, רציני, שאפתן, מוכשר וחכם, לא חשש ליטול על עצמו אתגרים. "רובה ביד אחת, ספר תורה ביד השנייה", נכתב על הערכיות והאידיאליזם שאפיינו אותו. תמיד, גם בזמנים קשים, שידר שמחה ורוגע, דאג להעבירם הלאה לסובביו והאמין בביטוי "הכול לטובה". חברותי ואהוב על הבריות, ראה את הטוב בכל אדם, חש לעזרת כל מי שנזקק והתנדב לכל משימה. מצוות כיבוד אב ואם הייתה נר לרגליו, וכך למשל בכל פעם שהוריו נכנסו לחדר, קם על רגליו מתוך כבוד. כן דאג לקיים מפגשים משפחתיים, היה מסור לאחיו ולאחותו ושימש עבורם דוגמה ומופת.

בתום לימודיו בתיכון המשיך למכינה צבאית לעולים מצרפת "גור אריה", שהיא חלק מישיבת ההסדר "נווה דקלים" באשדוד, במסגרתה התכוון לשלב לימודים ושירות צבאי. בשנה זו התקרב מאוד לדת והתחזק באמונתו. הוא הצטרף לקבוצת ההכנה לצה"ל "אשדוד נשרים" של עמותת "אחריי!" משום שקיווה לשרת ביחידה קרבית.

ואכן, ביום 16.8.2022 התגייס לצה"ל ושובץ בגדוד "דוכיפת" של חטיבת "כפיר" בחיל הרגלים. בהכשרה בלט לטובה והצטיין, ובסיום הטירונות העניק לו מפקדו את הכומתה האישית שלו, כנהוג בין מפקד לחייל מוערך במיוחד. למרות האתגר והקושי בשירות, שמח בחלקו ומעולם לא התלונן.

בסיום מסלול ההכשרה נשלח לקורס מפקדי כיתה (מ"כים) בבית הספר למ"כים ולמקצועות חיל הרגלים (ביסלמ"ח). הקורס עתיד היה להסתיים בסוף אוקטובר 2023.

בחודש ספטמבר, באחת מחופשות סוף השבוע, תועד נתן, לבוש מדי צה"ל, מנגן את המנון "התקווה" בפסנתר ציבורי בכיכר העצמאות בנתניה.

את יום הולדתו העשרים שחל בתחילת אוקטובר 2023 חגג עם משפחתו. במעמד זה אמר אביו: "תודה, נתן, שהחינוך שלך היה קל כל כך, ובזכותך החינוך של האחים שלך היה קל", ואימו ביטאה את הרגשתה שנתן מתעלה עליהם בכמה דרגות של צדיקות וחוכמה.

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.

באותו סוף שבוע שהה נתן בבסיס ביסלמ"ח השוכן בדרום הארץ, במסגרת הקורס. בשיחת טלפון עם אימו לפני כניסת השבת אמר לה: "אל תדאגי, הכול טוב". עם תחילת האירועים העירו המפקדים את חניכי הקורס, בישרו להם שפרצה מלחמה וכל היחידה יצאה ללחימה ביישובי עוטף רצועת עזה, בגזרת החטיבה הדרומית באוגדת עזה.

חיילי הפלוגה של נתן הגיעו לקיבוץ כיסופים, חברו לכוחות אחרים ולחמו בקרב הרואי. משם המשיכו לעבר קיבוץ כרם שלום הגובל בחלק הדרומי של רצועת עזה. בדרך לשם, באוטובוס, התפלל נתן בהתכוונות גדולה. הפלוגה הגיעה בסביבות השעה שתיים בצוהריים לקיבוץ ומשימתה הייתה סריקת השטח לאיתור מחבלים שלא אותרו עד אותו הזמן.

באותה העת החל שוב מטח רקטות כבד. הלוחמים, כמה מהם פצועים, מצאו מחסה במיגוניות בטון. נתן השרה עליהם רוגע ככל יכולתו, דאג שייכנסו למרחב מוגן ויצא עם שני לוחמים נוספים להילחם ולשמור על תושבי המקום. הוא לחם בגבורה, "כמו אריה", כדברי חבריו, ובמעשיו הציל אזרחים רבים וסייע ללוחמים. בתוך כך נפגע בראשו מרסיסי ירי של טיל אר. פי. ג'י.

רב-טוראי נתן חי ליאר נפל בקרב ביום כ"ב בתשרי תשפ"ד (7.10.2023). בן עשרים בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בנתניה. הותיר אחריו הורים, אח ואחות.

לאחר נפילתו הועלה לדרגת סמל.

בהוקרה לדרכו ולערכים שדגל בהם החליטה אימו להרצות על נתן בבתי כנסת, בבתי ספר ובאירועי הפרשת חלה. קרוביו הקדישו ספר תהילים לעילוי נשמתו.

ישיבת "נווה דקלים" שבה למד ערכה ערב לזכרם של בוגריה שנפלו במלחמה, בהם נתן, ותלמידיה הקדישו לזכרם ביצוע מחודש לפיוט "ונתנה תוקף". בית החינוך "אמית בר אילן" בנתניה קיים מרוץ לזכר הנופלים תושבי העיר, ואחת הכיתות קיבלה על עצמה לרוץ לזכרו של נתן. מי שהיו חניכיו בתנועת "בני עקיבא" הוציאו מדבקות עם תמונתו ועם המסר שדגל בו: "תן חיוך, הכול לטובה".

יהודים מצרפת בסיוע אגודת "ידידי מד"א בצרפת" תרמו למגן דוד אדום ניידת אקמו (מכונת לב-ריאה) חדשה לזכר נתן, שנועדה להציל את חייהם של הלוקים בדום לב.

דפי אינטרנט הועלו לזכרו באתר בית הנשיא, באתר של משרד העלייה והקליטה, באתר עמותת "הלוחמים כפיר", באתר תנועת הנוער "בני עקיבא" ובאתר עמותת "אחריי!"

עיריית נתניה הקימה מיצג הנצחה לזכרו של נתן בכיכר העצמאות בעיר, לצד הפסנתר שבו ניגן.