בן עליזה ושלמה, נולד ביום ב' בסיוון תרפ"ה (15.5.1925) בדמשק, בירת סוריה. בשנת 1935 עלה ארצה עם בני משפחתו. המשפחה התגוררה בתל-אביב ונתן למד באחד מבתי-הספר היסודיים בעיר. משלא מצאו פרנסה בארץ חזרו הוריו כעבור שנה לגולה ונתן איתם. השנה שעברה עליו בארץ השאירה בו חותם עמוק והנער החליט לחזור לארץ. את החלטתו זו קיים בהיותו בן 17, כאשר הגיע לארץ בשנת 1942. נתן למד נגרות, עבד במקצועו, ובשנת 1947 העלה שוב את משפחתו לארץ. תחילה היה חבר ב"נוער העובד", אחר-כך הצטרף לבית"ר, בלי לעזוב את "ההסתדרות הכללית". היה חבר ב"ארגון הצבאי הלאומי" ובשורותיו השתתף בשמירה בגבולות תל-אביב מדצמבר 1947 עד אפריל 1948 והשתתף בהתקפת אצ"ל על יפו.

עם פירוק האצ"ל התגייס לצבא הגנה לישראל ושירת כנהג ביחידת מרגמות כבדות. נתן נפל בתאונה (מכדור שנפלט מרובהו) בעת ששמר על בסיס יחידתו במחנה ליד כפר יונה ביום כ"ג באלול תש"ח (27.9.1948). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.