בנם של אורית וגיל. נולד ביום י"א באייר תשס"ד (2.5.2004) בלוד. אח לאביחי.

נתנאל גדל והתחנך בלוד, תחילה למד בבית ספר יסודי בעיר ובגיל תשע החל ללמוד בפנימיית "ארזים" שבמושב שדה יצחק, דרום-מזרחית לחדרה. משם, עבר לפנימיית "בית הילדים" בהרי ירושלים, ובתיכון למד בבית הספר "נטעים" בלוד.

ילד מלא אור, שמחה וחום, שכל כולו אהבה טהורה ונתינה ללא תנאים. תמיד שאף לתת לאחרים, לעזור ולהתנדב, וביצע כל משימה שלקח על עצמו על הצד הטוב ביותר.

בתיכון שימש כיו"ר מועצת התלמידים והיה פעיל בקבוצת חונכים שבמסגרתה חנך תלמיד כיתה ד' וסייע לו בלימודי החשבון. בהפסקות, תיווך ועזר לתלמידים הצעירים בסיטואציות חברתיות שונות.

גם במסגרת העירונית נתנאל היה פעיל מאוד - התנדב במרכז נוער, ליווה ילדים צעירים וסייע להם בהכנת שיעורי הבית. בנוסף, היה פעיל בארגון "סח"י – סיירת חסד ייחודית", שם עסק בחלוקת מזון לנזקקים ואף עסק בגיוס מתנדבים. חבריו מספרים שתמיד היה ראשון להגיע ואחרון לעזוב, נכון לבצע כל משימה במסירות ובאחריות רבה.

עם פרוץ מגפת וירוס הקורונה בתחילת 2020, נתנאל המשיך להתנדב ביתר שאת. מאוחר יותר באותה השנה נבחר כאחד ממצטייני העיר לוד בשל תרומתו הרבה לקהילה.

במאי 2021 הכיר את מאיה, והשניים התאהבו והפכו לזוג.

זמן קצר לאחר מכן סיים את לימודיו בתיכון והתנדב לשנת שירות מטעם סיירת סח"י ירושלים.

ב-20.9.2023 התגייס לצה"ל ושירת בפיקוד העורף. הוא היה גאה לשרת את המדינה ותמיד חזר הביתה עם חיוך.

נתנאל היה חבר אמת, אדם רגיש לסביבתו, שידע לזהות רגעי מצוקה ולהציע חיבוק, הקשבה, תמיכה, עידוד ותקווה. מעולם לא פגע באיש ובכל מצב, גם כשהיה קשה ומאתגר, שמר על החיוך הכובש, שמחת החיים, האנרגיה החיובית וההומור שאפיינו אותו.

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.

לאורך המלחמה, ביצע נתנאל את תפקידו במסירות ובמקצועיות.

ביום שלישי, 28.5.2024, הוא נהרג בתאונת דרכים במהלך נסיעה צבאית באזור מושב פטיש, הסמוך לאופקים.

טוראי נתנאל בוכריס נפל בעת מילוי תפקידו במהלך המלחמה ביום כ' באייר תשפ"ד (28.5.2024). בן עשרים בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בלוד. הותיר אחריו הורים ואח.

לאחר נפילתו הועלה לדרגת רב-טוראי.

על מצבתו חקקה המשפחה את המילים: "חיוך של טוב, חיוך של חסד, חיוך של נתנאל וקרן אור שהשאיר אחריו".

נתנאל מונצח באנדרטה לנופלי פיקוד העורף ברמלה.

טקס מצטייני הנוער המתנדב של עיריית לוד הוקדש לזכרו ולזכר סגן נוה אלעזר לקס, תושב העיר שנפל ביום הראשון למלחמה.

סיירת סח"י מקיימת יוזמות לחלוקת מצרכים לנזקקים בחגים ובסופי שבוע, לעילוי נשמתו של נתנאל.

שני עמודים לזכרו נפתחו באינסטגרם, תחת השמות remember_.netanel ו-remember_netanel_bucharis.