בן פייגה ואברהם-ברוך (אדולף), נולד ביום כ"ג באב תרפ"ז (21.8.1927) בעיר דברצ'ין, הונגריה. בהונגריה למד בבית-ספר יסודי ממשלתי ואחר-כך ב"ישיבה". במרס 1944, כשנכנסו הנאצים להונגריה, נמלט "סאני" לבודפשט והתגורר שם מחופש כהונגרי ובמסירות-נפש ניסה להציל את משפחתו ממחנה-ההסגר. במעמדו זה, כאדם שחי בחסות "תעודות אריות", השתמש כדי לקשר בין היהודים הכלואים בגיטו לבין "הצלב האדום" הבינלאומי ועלה בידו לסייע בהצלת נפשות רבות. רבים מחבריו שעסקו אף הם בפעולה זו נתפסו והוצאו להורג, אך "סאני" לא נרתע והמשיך בפעולה מסוכנת זאת. בסיום המלחמה חיפש את בני המשפחה, אך מכולם לא ניצלו אלא שתי אחיותיו ואח. הוא עזר להם במסירות וסידר להם מעמד בחיים. בשנת 1945 עלה לארץ. תחילה התגורר בירושלים ואחר-כך בתל-אביב. בינואר 1948 גויס לפלמ"ח, שירת בחטיבת "הראל", היה מאלה המוסרים את נפשם ללא גבול. נשאר ביחידתו עד יום מותו.

ביום כ"ב בניסן תש"ח (1.5.1948) בקרב על קטמון בירושלים, ניתנה לו פקודה לקפוץ ממקום גבוה ולחסל ברימונים, יחד עם חברו, עמדת-אויב מסוכנת. תוך כדי קפיצה נפגע בלבו ומת במקום. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית ענבים. לאחר מותו הוענק לו אות הערכה "כיבוש קטמון".