בנם של מירב ויוסי. נולד ביום ח' בתמוז תשס"ג (8.7.2003). אח תאום לשחר.

סהר גדל במודיעין עד כיתה ו' ואז עבר עם משפחתו לפתח תקווה. אחרי לימודיו עברה המשפחה לתל אביב. היה בוגר מחזור מ' בבית הספר "בן גוריון" בפתח תקווה במגמת הנדסת תוכנה, אותה סיים בהצטיינות יתרה. תלמיד רציני ואחראי, ערכי, בעל עיניים מלאות הבעה ועוצמה שקטה, ידע תמיד מה הוא רוצה ובדרכו המיוחדת תמיד השיג את מטרותיו כשהוא נותן דוגמה אישית. סהר היה שקט וצנוע, התנהל בדרכי נועם ובענווה.

אימו תארה אותו כמי שבורך בחיוך כובש וככזה שאף פעם לא מתלונן. אחותו התאומה שחר סיפרה שהיה האח הכי טוב שאפשר לבקש, תמיד דואג, תומך, שבכל שלב בחיים היה לצידה. סהר היה ילד מדהים והחבר הכי טוב שיש, סיפרו חבריו. חבר אמת שתמיד הקדים להושיט יד ולתת מעצמו למען האחר, מתנדב לאן שצריך והכול בצניעות וללא פרסום.

סהר גדל להיות נער חכם, אשר שבה בקסמו האישי את כל סובביו. המשפט שאפיין אותו היה ״אמור מעט ועשה הרבה״ ולאורו פעל לאורך כל חייו. היה מקור גאווה לבני משפחתו ולחבריו הקרובים. חבריו הגדירו אותו כבחור טהור עם לב זהב, שידע גם להיות "שטותניק".

סהר אהב מאוד ספורט ועסק בענפי ספורט שונים. אהב כדורסל ואף שיחק בליגת נוער במדי "מכבי פתח תקווה".

בסוף התיכון חתר סהר לשרת ביחידה קרבית והשקיע מאמצים רבים כדי לממש את מטרתו. הוא הצטרף לאימוני כושר קרבי לקראת הצבא, התמיד באימוני כוח והפך מילד צנום ורזה לגבר.

לסהר היה ברור שאת שירותו הצבאי יעבור כלוחם, ולמרות ציוני הבגרות המעולים ואפשרות להמשך לימודים אמר "כל דבר בזמנו" - "קודם כול צבא, והכי קרבי, הכי חשוב לשרת את המדינה. מי יעשה את זה אם לא אנחנו?"

ביום 5.12.2021 התגייס סהר לצה"ל, שירת בחטיבת "גבעתי" ושובץ בגדוד "רותם".

לאחר הכשרה של כשמונה חודשים אינטנסיביים סיים כמצטיין פלוגתי. עלה לגדוד לקו בגבול לבנון לתעסוקה מבצעית ולאחר מכן יצא לקורס מפקדים. בסיום הקורס חזר לגדוד כמ״כ (מפקד כיתה) ושירת בקו בעוטף עזה.

לאור תפקודו האיכותי והמקצועי באוגוסט 2023 קודם לתפקיד סמל טירונים ושימש סמל של מחלקת ה"בייני"שים" (בני ישיבות הסדר) בבא"ח (בסיס אימונים חטיבתי) "גבעתי". סהר למד להכיר את העולם של פקודיו בני הישיבות, ונערך בהתאם. בשעת הצורך התייעץ ושאל לגבי מנהגים וצרכים שונים שהועלו, היה קשוב לכל בקשותיהם והם מאוד כיבדו אותו על זה.

במהלך כל שירותו הצבאי שמר על כושרו הגופני, גם בחופשותיו הקפיד להתאמן בחדר כושר.

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.

סהר היה בביתו עם פרוץ המלחמה בחופשת "רגילה". הוא הוקפץ לבסיס ומיד יצא מהבית, והיחידה נכנסה לאימונים לקראת כניסה למלחמה. בהמשך סהר עשה עם חייליו את מסע הסמל לזכר חברו הקרוב שאיבד ב-7.10. לפני המסע סיפר לחייליו:"יש לי גם חבר שנפל ב-7.10, קוראים לו תומר ברק וקצת אספר עליו. היה לוחם ומפקד בגדוד 13 בגולני, המסע הזה יהיה לזכרו. כל אחד במסע הזה חושב גם עליו וגם על כל מי שהוא מכיר ואיבד. פחות מעניין אותי סיסמאות, תחשבו על אנשים שאתם מכירים, אף אחד לא נופל במסע הזה, כולם גוש אחד! ואין אחד שלא מסיים אותו כמו אריה!".

אחרי סיום ההכשרה עם חייליו נכנס ללחימה ברצועת עזה.

סהר בלט כלוחם ומפקד אהוד ומוערך מאוד על מפקדיו, עמיתיו ופקודיו. כסמל מחלקה בפלוגת החוד של הגדוד הוביל את חייליו בהצטיינות, בנחישות ובאהבה. עמיתיו אמרו שבכל מקום היה עמוד תווך, הראשון לעזור, להתנדב ולהילחם ותמיד בשלווה פנימית. חייליו סיפרו שהוא בנה בהם "קומות של אישיות ולחימה" ובנה אותם להיות הטובים ביותר, כמו כל דבר שעשה בחייו.

ב-26 במאי 2024, כחודשיים לפני שחרורו מצה"ל, סהר נפל בג'באליה שבצפון רצועת עזה בפעילות מבצעית להחזרת גופות של חטופים, לאחר שנפגע מטיל נ"ט.

סמל ראשון סהר סודאי נפל בקרב ביום י"ח באייר תשפ"ד(26.5.2024) . בן עשרים בנופלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בקריית שאול, תל אביב. הותיר אחריו הורים ואחות.

אביו יוסף ספד ואמר: "יש לי הרבה מה ללמוד ממנו...היית התגלמות של כל מה שהורים רוצים מבנם. היית פשוט מצטיין. חבר מצטיין, חייל מצטיין, אבל מעל לכול היית ילד מצטיין, אח מצטיין ונכד מצטיין".

"נלחמת עבור המדינה ועבור החטופים, ילד גיבור ואמיץ", ספדה האם מירב.

האחות התאומה שחר אמרה: "כל כך טהור וטוב לב, אין אחד שלא אהב אותך. היית כזה חבר טוב ואח שכל אחד היה חולם עליו. כשהיינו ילדים רבנו על שטויות אבל לא משנה כמה רבנו, תמיד ידענו לדאוג האחד לשנייה ולתת חיבוק. בתקופה האחרונה התקרבנו מאוד, ישבנו בבית קפה, הלכנו יחד לחדר כושר ודיברנו באמת על החיים".

לזכר סהר הוקמה פינת ישיבה ופרגולה. חייליו "הבינישים" בנו אותה לפני שחרורם, זו פינה מוצלת עם ספסלי ישיבה ומקום לקומזיצים בצל עץ חרוב.

המשפחה והחברים הפיצו כובעים, חולצות, דגלים וסטיקרים לזכרו עם המוטו שלו: "אמור מעט ועשה הרבה", והם גם מוצגים באתר בית הנשיא.

במרוץ הלילה המסורתי של פתח תקווה שהוקדש לחיילות ולחיילים, הקדישה קבוצת הריצה של האם את הריצה לזכרו של סהר.

לזכר סהר הופק מארז מיוחד ובו שלישיית יינות.

עמד הנצחה לזכרו נפתח באינסטגרם – saharsudairemember.