בנם של הלן וג'וליאן. נולד ביום ו' בחשוון תשס"ד (31.10.2003) בתל אביב. ילד שני במשפחה, אח לנתן, עדו ועלמה.

סיון גדל והתחנך ברעננה. למד בבית הספר היסודי תל"י על שם פרנקל, בחטיבת הביניים "רימון" ובתיכון "מטרו ווסט" בעירו. 

גדל בבית של עולים – דו-תרבותי ודו-שפתי, אך הרגיש והתגאה מאוד בישראליות שלו. היה קרוב מאוד להוריו, לאחיו ולסבתות שלו קרול ורוזלין. 

בהיותו שקט, ביישן, עדין וחולמני, לעיתים בילה שעות בחדרו שקוע בצפייה בסרטים או בקריאה, בייחוד בקריאת ספרי פנטזיה. מכיתה ג' במשך שש שנים, כמו טקס, קרא את כל סדרת ספרי "הארי פוטר" בשלמותה.

ספורט היה חלק בלתי נפרד מחייו. הוא אהב לצפות במשחקי כדורסל, עקב באדיקות אחרי ליגת NBA האמריקאית ושיחק במשחקי וידאו של כדורגל וכדורסל. לאורך השנים השתתף בחוגי ג'ודו, כדורגל, כדור יד, וקפוארה, ובחטיבת הביניים שיחק כדורעף כחלק ממגמה בבית הספר. הודות לאתלטיות שלו, ליכולת הקליעה, לתחרותיות ולרצינות שלו, השתפר בכל ענפי הספורט האלה. הוא התחיל לשחק בכדורסל בתיכון והיה שחקן בולט ומצטיין כששיחק עם חבריו במגרשים ברעננה בשעות אחר הצוהריים. כן התנסה בגלישה בים, בצלילה, בצניחה חופשית ובגלישת קניונים.

נסע מדי שנה לדרום צרפת לחופשת קיץ בביתה של סבתא קרול, ושם בילה שבועות בלתי נשכחים עם בני דודיו. בחורף גלש בסקי בהרים, ענף ספורט שאהב יותר מכול והיה עבורו חוויה מיוחדת. מדי שנה טס עם חברים למחנה של תנועת הנוער "צופי צרפת" למשך שלושה שבועות, שם התאקלם בתנאי שטח ונהנה מאוד עם חבריו ברגעים קסומים בטבע. במחנה לא רצה לדבר צרפתית - התעקש והיה אומר לחברים הצרפתים "אתם יהודים - עליכם ללמוד עברית!"

סיון, צעיר יפה תואר, בורך בשמחת חיים, ידע לחיות את הרגע במלואו והייתה בו יכולת טבעית להפיח שמחה וקלילות במצבים יומיומיים. דיסקרטיות ואיפוק, בהירות, נחישות וביטחון, היגיון בריא ושקט פנימי אפיינו אותו אף הם וסייעו לו להיות במצב של שליטה. היו בו שלווה, רוגע וקור רוח נוסף על כוח פיזי ומנטלי יוצא דופן. כבחור דעתן לא חשש לבטא את מחשבותיו ואת עמדותיו. מאחורי המראה הרגוע שלו הסתתרה רוח מתגרה, כפי שתיארו הוריו, והודות לחוש ההומור המפותח שלו הצחיק את חבריו ואת משפחתו. ערכים של נתינה וציונות היו נר לרגליו. עם לב זהב שם את הזולת לפני עצמו וחש לעזור למי שנזקק גם אם הוא עצמו היה שרוי בקושי.

מילדות היו לו שלושה חברים קרובים, שהכיר עוד בגן – תיאו, יאיר ואיתן. לא ניתן היה להפריד ביניהם, מגיל קטן הארבעה עשו הכול יחד. סיון ותיאו במיוחד היו צמד חמד אמיתי.

עם השנים הכיר חברים נוספים. את חבריו בחר בקפידה, לאחר שזכו באמונו. עם החברים נפתח, עשה שטויות ומתיחות, שיחק ואכל ויצא איתם לבילויים ולטיולים. 

מגיל צעיר שאף לעצמאות והחליט לעבוד. תחילה, במאפיית ״הטאבון״ ברעננה, שם עבד במשך שלוש שנים. בהמשך, לאחר שסיים תיכון והיה במלש"ביות עבד במסעדת "אולדיס פנקייק בר", שם בסוף כל משמרת אהב להתפנק בפנקייק מתוק.

מגיל צעיר רצה סיון לשרת ביחידה מובחרת ולשרת שירות משמעותי, ולכן בשנת 2020 החל להתאמן באינטנסיביות ובהתמדה בקבוצת "אקסלנט" לכושר קרבי בפארק רעננה. באימונים עבד קשה כדי לשפר את הכושר, פיתח רעוּת עם חבריו לקבוצה והפגין צניעות וענווה כשהגיע להישגים גבוהים. בתחום הכוח הצטיין במיוחד. הוא לא החמיץ אף מיון וגיבוש צבאי ושאף גבוה - השתתף בגיבוש טייס, בגיבוש מטכ"ל ובגיבוש שייטת.

ביום 7.4.2022 התגייס לצה"ל ושובץ ביחידת הקומנדו "אגוז" בחטיבת "עוז" של חיל הרגלים. עבר בהצלחה את מסלול ההכשרה המאתגר והתובעני, חש גאוות יחידה ופרח. לאורך השירות התנסה בתפקידים רבים ולקח אחריות על משימות מורכבות, למשל היה קַשר של מפקד הצוות ואחראי שמירה. מלבד היותו לוחם נחוש, מקצועי ומדויק, דאג לעודד את חברי הצוות, להרים את המורל, וגם ברגעים קשים פיזר על סובביו חיוך כובש. "השמש של הצוות", כינו אותו. תמיד שם את צורכי הצוות לפני צרכיו האישיים, וחבריו לנשק אהבו והעריכו אותו. 

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.

באותו בוקר הוקפץ סיון עם יחידתו לאזור קיבוץ כיסופים שבגזרת החטיבה הדרומית של אוגדת עזה, ושם לחם באומץ לב לשחרור הקיבוץ ממחבלים ולשחרור מוצב כיסופים. עם חבריו לצוות הציל נפשות רבות מתושבי הקיבוץ ומחיילי המוצב.

עם תחילת התמרון הקרקעי ברצועת עזה נכנס סיון עם היחידה לרצועה. במהלך הלחימה היה צלול וחד ולכן ידע לקבל החלטות במהירות, הוביל ויזם. 

בימי הלחימה כתב רשמים לעצמו בפנקס, אך בחופשות לא הִרבה לדבר על הקשיים שהוא חווה במלחמה אלא רצה להתמקד בהנאות של הבית.

בתקופה שלחם בעיר חאן יונס שבדרום הרצועה חש ברע, והתברר שלקה בדלקת התוספתן. הוא פונה לניתוח חירום בבית החולים "סורוקה". לאחר חמישה שבועות של מנוחה בבית, ביקש לחזור ליחידה ולחבריו, ואכן חזר ללחימה ברצועת עזה בחודש פברואר 2024. 

בימי ההתאוששות מהניתוח הכיר את יהלי, ובין השניים התפתח קשר זוגי. הם יצאו לבלות, שיחקו באולינג ונהנו בחוף הים.

בבוקר יום 29.3.2024, במהלך לחימה בשכונת אל-אמל במערב חאן יונס, ירה מחבל אש ממטול אר. פי. ג'י. לעבר מבנה שבו שהו לוחמי יחידת "אגוז". סיון נפצע קשה בראשו, ורב-סמל אלון קודריאשוב נהרג במקום. שישה-עשר לוחמים נוספים מהיחידה נפצעו. 

סיון הובהל לבית החולים "סורוקה" לאחר מבצע חילוץ מורכב. בכוחות עילאיים שרד יומיים נוספים ובעצם אִפשר למשפחתו ולחבריו להיפרד ממנו.

סמל ראשון סיון ווייל נפל בקרב ביום כ"א באדר ב' תשפ"ד (31.3.2024). בן עשרים בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי ברעננה. הותיר הורים, שני אחים ואחות.

לאחר נפילתו הועלה לדרגת רב-סמל.

הוריו בחרו לתרום את איבריו להשתלה – לב, ריאות, כבד, כליות, לבלב וקרניות עיניו, ובכך ניצלו חיים של חמישה חולים.

ספד אביו: "נתת לי עשרים שנות אושר אמיתיות. למדתי ממך על החיים בזכות המידות המדהימות שלך. מוזר שאבא לומד מבנו כל כך הרבה – בדרך כלל הבן לומד מאביו. עבורנו, אני ואימא, היית מתנה נפלאה".

משפחתו הקימה עמותה לזכרו, ובמסגרת זו יזמה פעילות שיקומית לחיילים שנפצעו קשה בלחימה – פרויקט סקי שיקומי, וכן מימון מלגת שיעורי עזר במתמטיקה לתלמידים. 

מתחם מגרשי כדורסל על שם סיון נחנך ברעננה, במגרש שבו שיחק סיון עם חבריו.

כמה אירועי ספורט הוקדשו לזכר סיון - טורניר כדורסל STREET-BALL שיתקיים כל שנה במגרש על שמו ברעננה, טורניר כדורשת נשים "רעננט", טורניר כדורעף רעננה ואימון בקבוצת "אקסלנט".

לזכרו נערכו ערב שירה בציבור במחנה של "צופי צרפת" והופעה מוזיקלית בתל אביב.

יאיר קליין, חבר של סיון חיבר וביצע לזכרו את השיר "סיון" ויונתן סלע חיבר וביצע את השיר "פעם היה לי חלום". 

בבית ספר תל"י על שם פרנקל, שבו למד סיון, הוקמה פינת הנצחה לזכרו, ובהיותו חובב קריאה, הוקדש מרחב קריאה ועיון לזכרו בחטיבת הביניים "רימון". בתיכון "מטרו ווסט" החליטו לציין במסגרת המסע הישראלי את "יום סיון".

סיון מונצח ברשת "אינסטגרם" – Remember_sivan_weil – שם מוצגות תמונות והנצחות.