בנם הצעיר של עזיזה וסלמאן. נולד ביום 25.2.2000 בלוד. אח לחאלד, סאלח, דיאב, אדם, וואעד ואמיר.

סלימאן גדל בלוד עם אימו, אביו ואחיו. הוא היה ילד של בית ומשפחתו הייתה הדבר היקר ביותר לליבו. עוד מילדות סייע למשפחתו תמיד בכל דבר. אהב מאוד לאכול ממעשי ידיה של אימו, בעיקר שעועית ותבשילי ממולאים. גם עם אחיו היה לו קשר קרוב מאוד והם היו חברים טובים.

סלימאן למד בבית הספר היסודי "אלזהרא" שבלוד ובבית הספר התיכון "טומשין" בעיר. הוא היה ידוע כתלמיד טוב ומסור והצטיין בלימודיו.

בסיום לימודיו התיכוניים החל לעבוד.

כשהיה בן עשרים ושלוש עבר עם משפחתו לרמלה.

סלימאן היה אדם צנוע שהסתפק במועט. הוא ניחן בחוכמה רבה, ברגישות ובאהבת החיים. היה חשוב לו להתחבר עם אנשים שהולכים בדרך הישר והוא בחר את חבריו בקפידה.

את אהבתו לספורט המוטורי קיבל מאביו, שהקפיד ללמד ולטפח אותו בכל זמן, ויחד צברו זיכרונות יפים.

סלימאן קיבל בכל עת גיבוי להתפתחות וללמידה, ובמשפחתו האמינו שגיוסו לצה"ל, במיוחד בזמן מלחמה הוא ערך עליון.

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית. בבוקר זה החלה מלחמה.

ב-9.5.2024, כחצי שנה אחרי תחילת המלחמה, סלימאן התגייס לצה"ל ושירת כלוחם בגדוד "הסיור המדברי" (יחס"ר 585, גדוד הסיור הבדואי). הוריו של סלימאן היו גאים מאוד בבחירתו של בנם לשרת בצבא. הוא התגורר בראשון לציון בדירה שקיבל מטעם הצבא, הקפיד לבקר את אימו בכל פעם שיצא לחופשה, ובמשך רוב זמן החופשה שהה בבית אימו אשר דאגה לו לאוכל, לכביסה ולכל צרכיו.

לאחר סיום פרק ההכשרה השתתף בלחימה ברצועת עזה, בעיקר בגזרת רפיח. בזמן הלחימה היה זה שעודד וחיזק את חבריו לצוות.

סלימאן נחשב לחייל מצטיין, אהוד על מפקדיו ועל חבריו לנשק, ובשל כך נבחר לצאת לקורס מפקדי כיתות (מ"כים). הוא נהנה מאוד מהשירות הצבאי, ראה בכך שליחות ותכנן ללכת בדרכו של מפקדו שכה העריץ.

ביום שלישי 3 ביוני 2025 יצא סלימאן לחופשה מהצבא. הוא נהרג בתאונת דרכים בדרכו לביתו.

רב-טוראי סלימאן אבו ג'אנם נפל בעת שירותו במהלך המלחמה ביום 3.6.2025. בן עשרים וחמש בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין ברמלה. הותיר אחריו הורים ואחים.

ספד לו ראש עיריית לוד: "בצער רב ובכאב עמוק קיבלנו הבוקר את הבשורה הקשה על מותו הטראגי של רב"ט סלימאן אבו ג'אנם... הוא החייל הבדואי הערבי הראשון מלוד שנפל במהלך שירותו בצה"ל, וכולנו חשים את גודל האובדן – לא רק למשפחתו ולחבריו אלא לעיר כולה ולחברה הישראלית כולה... במותו, סלימאן הפך לסמל – של אומץ, של ערכים, של שותפות. העיר לוד מרכינה ראש ומתאבלת על לוחם אמיץ, על בן אהוב, על חבר יקר".

כתבו אוהביו של סלימאן: "בכל פעם שהגיע לחופשה סיפר על חבריו בבסיס, שהם כמשפחה, ותמיד הגיע הביתה עם חיוך. גם כשחזר לבסיס חזר עם חיוך וגעגוע לחבריו. יהי זכרו של סלימאן אבו ג'אנם ברוך".