בן מימון ומרסדס. נולד ביום כ"ד באדר ב' תרצ"ב (4.1.1932) בעיר מלייה אשר בספרד. סיים את לימודיו היסודיים שם. ארבע שנים שירת בצבא הספרדי. המשפחה עלתה לארץ בשנת 1957. סעדיה עבד בבנאות (טפסנות) . היה פעיל בקרב אגודת הספרדים בדימונה. בארץ שירת במילואים בלבד. היה חייל ממושמע ונהג לפי כל ההוראות. אהב את החיים וגם בימים הקשים ידע לבדר את חבריו. במסגרת שירות המילואים היה במלחמת ששת הימים ונפל בקרב שנערך בעזה ביום כ"ז באייר תשכ"ז (6.6.1967), הוא היום השני לקרבות, כי בהיותו בתצפית בתוך התעלה פגע בו רסיס. הניח אשה ושלושה בנים, שהצעיר בהם היה כבן שנה בנפול אביו. הובא לקבורה בבית הקברות הצבאי לשעת חירום בבארי ולאחר זמן הועבר למנוחת עולמים בבית הקברות בדימונה. בחוברת "לזכרם" שהוציאה עיריית דימונה הונצח שמו. ב"יסודות", בטאון הסתדרות פועלי הבניין, הועלה זכרו.