בן צפורה ויחזקאל, נולד ביום י"ב בניסן תרצ"ג 8.4.1933)) בעיראק ובשנת תרצ"ו העפיל ארצה עם הוריו בדרך היבשה. המשפחה התיישבה בעיר העתיקה בירושלים. עידו למד בתלמוד תורה מזרחי לספרדים שבעיר העתיקה עד סיום כיתה ה'. בשנת תש"ה נתייתם מאביו והתחיל לעבוד במכבסה לפרנסת אמו. כשהחל המצור על הרובע היהודי התייצב לשירות בגדנ"ע והיה מהמסורים ביותר לתרגילים ולשליחויות מסוכנות, ואף את חבריו עודד והמריץ לעשות כמוהו. הוא מילא תפקידי קשר וכשהיה צורך להביא את הנשק מעמדה שניטשה - הלך למקום בלי פחד, באומרו שהכדור המיועד לו לא נברא עדיין.

בלכתו, תוך כדי העברת נשק, עם שני לוחמים מבוגרים ליד מדרגות בתי-מחסה - פגע בו פגז האויב והוא נפל, ביום י"ח באייר תש"ח 27.5.1948)), יום לפני נפילת הרובע היהודי.

שמו נחקק באנדרטה שהוקמה בבית העלמין הצבאי בהר-הרצל לזכר חללי הרובע היהודי ולזכר לוחמים שנפלו במערכה על ירושלים והובאו לקבורה בהר-הזיתים.