בנם של פאטמה וסלמאן. נולד ביום 17.12.1982 במועצה המקומית בית ג'ן שבגליל העליון.

עדנאן גדל והתחנך ביישוב הדרוזי בית ג'ן, למד בבית ספר יסודי מקומי ובתיכון האזורי.

ב-2001 התגייס לצה"ל ושירת כלוחם בגדוד 12 (גדוד "ברק") של חטיבת "גולני". בהמשך שירת ביחידת "אגוז", יחידת קומנדו מובחרת של זרוע היבשה. 

אחרי השחרור עבד בלשכת האוכלוסין וההגירה וכן במשרד הביטחון.

ב-2019 התגייס למערך הכבאות וההצלה ושירת בתחנת כרמיאל. הוא בלט כלוחם אש אמיץ, אחראי ומלא יוזמה, ששאף למקצועיות ולמצוינות והיה מהראשונים להגיב לכל אירוע. את עמיתיו לעבודה אהב בכל ליבו, תמיד דאג לגיבוש הצוות, שמר על רוח טובה והביא עמו חיוך וצחוק לכל מקום.

עדנאן היה אדם כריזמטי, חברותי, אצילי וצנוע, שתמיד תמך בסובביו ופרגן לכולם. הוא היה אתלט, השתתף בתחרויות ריצה ובמרתונים בארץ ובעולם ואף זכה במדליות.

בעבודתו ומחוצה לה, שאף לעזור לכל מי שיכל והרבה להתנדב למען הקהילה. כך, לצד תפקידו כלוחם אש, שימש עדנאן כאחראי מתנדבים וצופי אש בתחנת הכיבוי בכרמיאל. בנוסף, היה פעיל חברתי, התנדב באופן שוטף ליוזמות שונות בבית ג'ן והתנדב גם במד"א (מגן דוד אדום).

יחד עם אשתו, סרא, הקים בית חם ואוהב בבית ג'ן, בו גידלו השניים את שלושת ילדיהם. עדנאן היה איש משפחה למופת, בעל אוהב ואבא נפלא ומסור.

שבועיים לאחר לידת בתו הקטנה, התנדב להדריך בקורס שירות לאומי של בית הספר לכבאות והצלה. באותו החודש, רץ במרתון בפריז לזכר חברו.

ביום שישי, 11.8.2023, ערכו עדנאן וסרא מסיבה גדולה לרגל הולדת בתם הקטנה, בהשתתפות עשרות בני משפחה וחברים.

יומיים לאחר מכן, ביום ראשון, 13.8.2023, הוזעק הצוות של עדנאן אל המועצה המקומית דיר אל אסד, סמוך לכרמיאל, כדי לחלץ צעיר שנפל לבור פינוי פסולת בעומק שמונה מטרים.

אחד מלוחמי האש ירד אל הבור הצר, אך תוך זמן קצר איבד את הכרתו עקב שאיפת גזים רעילים. עדנאן נחלץ מיד לחלץ את עמיתו ואת הצעיר שנפל, אך רגעים אחרי שנכנס אל הבור איבד גם הוא את הכרתו.

השלושה חולצו ופונו במצב אנוש אל בית החולים "המרכז הרפואי לגליל" בנהריה, שם נקבע מותו של עדנאן. בבית החולים נקבע גם מותו של הצעיר שחולץ, ויומיים לאחר מכן נקבע מותו של לוחם האש השני.

סמל עדנאן אסעד נפל בעת מילוי תפקידו ביום 13.8.2023. בן ארבעים בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין בבית ג'ן. הותיר אחריו אישה, שלושה ילדים, הורים, אחים ואחיות.

אחיו, יוסף, ספד לו: "גיבור בחייו וגיבור גם במותו, עת ניסה להציל חיי אדם ללא לאות, בתעוזה, באומץ לב".

ליאור, חברו ואחראי המתנדבים בתחנת מד"א בכרמיאל, ספד: "עדנאן חלם להתקדם במד"א ולהציל חיים גם כנהג אמבולנס. הוא החל להתנדב לאחרונה והתאהב בעשייה הרפואית ובעזרה לאחר. הוא היה בחור חרוץ ואהוב, שתמיד אהב לעזור לכולם בשני הכובעים שלו – גם במד"א וגם בכיבוי והצלה. הבשורה על מותו הייתה קשה וכואבת מאוד, זו אבדה קשה וכואבת. יהי זכרו ברוך".