בן נעימה ויעקב, נולד בשנת 1930 בבגדד, בירת עיראק. למד ב"תלמוד-תורה" של הקהילה, ובשנת 1943 העפיל ארצה בדרך היבשה עם המשפחה, שהתיישבה בירושלים. עבד קשה בנגרות כדי לעזור למשפחה, ובערבים היה לומד על-מנת להשלים את השכלתו, בהתאמצו להגיע לדרגה חברתית וכלכלית גבוהה יותר. עובדיה התערה בחיי החברה והנוער והצטרף למחתרת ה"הגנה".

בחורף תש"ח התייצב לשירות מלא באחת הפלוגות של גדוד "מוריה" ונשלח עם מחלקתו כתגבורת לגוש עציון. בימים האחרונים של הגוש היה מפקד עמדה במנזר הרוסי ולפי עדות חבריו ששרדו, נלחם והגן באומץ על כל צעד ושעל עד שנפגע מכדור בצווארו ונפל בעת ההתקפה הגדולה של הלגיון וערבים מקומיים על הגוש, ביום ג' באייר תש"ח (12.5.1948).

ביום כ"ה בחשוון תש"י (17.11.1949) הועבר למנוחת-עולמים בקבר-אחים בבית-הקברות הצבאי בהר-הרצל בירושלים.