בנם הבכור של דנה ושרון. נולד ביום כ"ו באב תשס"א (15.8.2001) בשעה 5:27 בבית החולים תל השומר. אח לאיתי ואלירן, נכד ונין בכור.

עומר גדל והתחנך בכפר סבא, ילד ונער יפה, חכם, נבון ובעל אינטליגנציה גבוהה. למד בבית הספר היסודי על שם דוד בן-גוריון, בחטיבת הביניים על שם חיים בר-לב ובתיכון על שם ישראל גלילי בעירו. תלמיד חביב על מורותיו, בעל יכולות גבוהות במתמטיקה, בכיתה ט' התקבל לתוכנית לנוער מוכשר במתמטיקה באוניברסיטת בר-אילן.

מבחינה חברתית היה תמיד במרכז העניינים, הצחיק, העלה את המורל ודאג לכולם. רונית, יועצת בית הספר התיכון, מספרת על עומר: "נער גבה קומה, יפה מראה ועיניים המשלב באישיותו שני קטבים. באחד שיבצתי אותו בכיתה שיש בה רוב מוחלט של תלמידים עם יכולות גבוהות במתמטיקה ומדעים, והקוטב השני הוא בזמן ההפסקות והטיולים השנתיים, שם חבר לחבריו השובבים שהיו פס קול שמח ושובר מוסכמות, אותם חברים שהשכימו קום בטיול השנתי ועמדו להניח תפילין בדבקות מול נוף ישראלי קדום". נהג להיכנס לכיתה עם פרח למורה כאשר איחר לשיעורי אנגלית, בתקווה שתסלח לו וכדי להעלות חיוך על פניה.

מילדותו שיחק כדורגל, הצטרף לליגה בקבוצת "הפועל כפר סבא" ועבר לקבוצת הנוער

"בית"ר כפר סבא". בגיל שש-עשרה סיים קורס מאמני כדורגל בווינגייט ומונה לתפקיד עוזר מאמן בבית"ר כפר סבא. עומר אהד את קבוצות הכדורגל "הפועל תל אביב" ו"ריאל מדריד", נהג להגיע לכל משחקי הליגה של הקבוצה בארץ, ולצפות בקלסיקו עם חברים פעמיים בשנה. אהב לצפות בענפי ספורט רבים, מהארץ ומהעולם.

כשהגיע לגיל מצוות נטל על עצמו להניח תפילין ולהתפלל בליל שבת. כאדם ערכי היה המשפט "ואהבת לרעך כמוך" נר לרגליו, וכך גם כיבוד אב ואם ומתן כבוד למבוגרים באשר הם.

נוכחותו תמיד הורגשה. הודות לקסם האישי המתפרץ שלו, לרגישותו ולרגשנותו, זכה שסובביו יחזירו לו אהבה. נתינה ורוחב לב אפיינו אותו, ראשון להגיש עזרה ולהיות חבר. עומר בלט בכריזמה, מצא בקלות את המשותף בין אנשים ורכש לו חברים רבים מכל רחבי הארץ – משך את הבריות, הצחיק, כולם סביבו אהבו אותו ורצו בחברתו. "מגנט לאנשים", כדברי אימו. בקשריו עם חברים וחברות השקיע זמן ומאמצים – שוחח עימם בטלפון, הרבה להיפגש איתם, יזם בילויים משותפים, בהם יציאה לסרטים, בתי קפה, צפייה במשחקי כדורגל וכדורסל ועוד.

חברו תיאר בחיוך: "היו בך את כל התכונות שצריך להיות בחבר – היית עוזר, תומך, אוהב, מעצבן, מעיק ולפעמים גם היו ימים שלא יכולתי לראות אותך מרוב כל היום שהיינו ביחד".

מגיל צעיר הפגין ביטחון עצמי, עצמאות, נחישות ושאפתנות, בד בבד עם תעוזה הקפיד על זהירות ואחריות. אהב את החיים והקפיד לנצל עד תום כל הזדמנות לחוויות חדשות. עומר חרת על דגלו ליהנות מהחיים ועשה הכול כדי לנצל כל רגע. אהב לאכול מאכלים רבים, נהנה לאכול במסעדות ולחוות מטעמים חדשים, רצה להכיר ולחוות חוויות בארץ ובעולם, כבר בנעוריו נסע לבדו לתל אביב, ומגיל שש-עשרה החל לטוס לחו"ל עם שותפים שבחר, בני משפחה, חברים, עם כל אחד מהם ידע להנות ולבלות. עומר אימץ מנהג לטוס מדי שנה בחודש נובמבר לרגל מבצעי קניות לבודפשט והספיק לטוס ולבלות בשלל יעדים בעולם. בין היתר טס עם חבריו לספרד, ולפני הגיוס טסו לתאילנד.

ביום 3.12.2019 התגייס לצה"ל ושובץ בחיל ההנדסה הקרבית. מגיל צעיר הכיר בחשיבות השירות הצבאי ובתרומה למדינת ישראל, למרות הקשיים שחווה התמיד ביחידה. לאחר זמן הוצב במחנה בית ליד בחטיבת הצנחנים וביצע מגוון תפקידים במסגרת החיל הכללי. לאחר שסיים קורס מאמני חדר כושר, מונה לתפקיד מאמן חדר כושר במחנה – תפקיד ששילב את אהבתו לכושר ספורט והחיבור לאנשים.

עומר רחש כבוד רב להוריו, הקשיב להם, שמר עימם על תקשורת פתוחה וסיפר להם על תוכניותיו. כ"ילד של אימא" שיתף את אימו בדברים האישיים בחוויות הטובות ובאתגרי החיים והיה אמיתי וכן עימה. התקשורת ביניהם הייתה פתוחה ומיוחדת רק להם.

בשנת 2020 הכיר את כרמל, והקשר ביניהם התפתח לזוגיות. עומר שימש לה אוזן קשבת ומקום מפלט, כיבד אותה וידע לשלב בין אורחות חייו לחייה ולרקע המסורתי ממנו באה. כדבריה, "עומר היה החבר הכי טוב שלי, האהבה הכי טהורה שהייתה לי".

ב-15.8.2021, ביום הולדתו העשרים, חגג עם חבריו הרבים בפאב והתארח עם בת זוגו במלון בתל אביב. הם שמחו ונהנו מכל רגע יחד, כרמל נתנה לו עשרים מתנות לפי גילו, עומר שמח ונהנה מאהבת חבריו הרבים ושב והודה לחיים עצמם. בברכת יום ההולדת כתבה לו כרמל: "היום אני מודה לבורא עולם שהביא אותך לעולם הזה ושלח אותך אליי. היום אני רוצה להודות לך על כל מה שאתה ועל מי שאתה בשבילי. תודה שאתה תמיד שם בשבילי, תודה שאתה יודע להכיל אותי ויודע להבין אותי גם בלי שאני אדבר, תודה שאתה מכיר אותי ויודע מה קורה רק ממבט אחד שלי ... תודה שאתה האיש הכי אמיתי בחדר, שאפשר תמיד לסמוך עליו שיגיד את האמת".

כמה ימים לאחר יום הולדתו התעקש להיפגש עם עידו חברו, עימו שיחק בליגת הכדורגל, לאחר זמן רב שלא נפגשו והדהד בפניו את המוטו שלו: "כל יום שעובר לא חוזר; תחיה את החיים, אתה לא יודע מתי זה ייגמר".

ביום רביעי 25.8.2021 נסע לבסיס במסגרת תפקידו, לסדר ולארגן את חדר הכושר, ולאחר מכן נסע לבקר את חברו במושב תנובות הסמוך לבית ליד. בדרכו חזרה הביתה בשעת לילה נקלע לתאונה עם משאית בצומת רעננה שבכביש 4, נפצע קשה, הובהל לבית החולים "מאיר" בכפר סבא אך שם מת מפצעיו.

סמל ראשון עומר חג'בי נפל בעת שירותו ביום י"ח באלול תשפ"א (26.8.2021). בן עשרים בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בכפר סבא. הותיר אחריו הורים ושני אחים.

על המצבה כתבו בני המשפחה: "בשבילנו תמיד תהיה מלך העולם".

הוריו החליטו לתרום את קרניות עיניו. לדברי אימו, "אנחנו בטוחים שמי שיקבל אותן יראה את העולם בדרך היפה שעומר ראה אותו".

זוגתו כרמל ספדה לו:" עומר שלי, אני מתגעגעת למגע שלך, לחיבוק שלך. תמיד היית העוגן שלי, החבר הכי טוב שלי ובו-זמנית הבן זוג שלי, היינו מושלמים ביחד. היה לנו הכול. עומר שלי, תודה שתמיד היית פה בשבילי ברגעי שמחה או עצב, תודה שתמיד אמרת את הדבר הנכון, תודה שתמיד אהבת וחיבקת ועשית הכול בשביל הקשר שלנו, תודה על כל הרגעים היפים שלנו שנתת לי במתנה. אני יודעת שאתה תמיד איתי, מלווה אותי, שומר עליי".

אימו דנה ספדה: "קשה לי להתמודד עם הבור בלב, הגעגוע, הגעגוע קורע את הלב – לקול שלך, לברכת שבת שלום, לשיחות שלך, שאתה מספר לי מה עובר עליך, לאהבה, לתלונות, שאתה אומר לי 'את רצינית?!' לכל הרעיונות, החידושים, ההמצאות, היוזמות שלך, הרגישות שלך , ללב הרחב שלך שהיה תמיד רגיש אלי וזה שלי שרגיש אליך חזרה.

עומר היה ילד מיוחד, מלא חיים, מפזר אהבה ושמחה לכל המשפחה, לכל החברים. נעים הליכות, אוהב את כולם, רגיש כל כך לסובבים אותו, נמצא שם תמיד בשביל חבריו, מזהה קושי ומנסה תמיד לעזור ולהיות חבר. מעז תמיד לחוות חוויות חדשות ולעשות שטויות ... משעמם איתך לא היה לי אף פעם ... לחיות כל רגע. כאילו לנסות לנצל כל זמן שנותר. זה היית אתה, ואני כל כך שמחה על כך".

דודתו יעל ספדה: "אני רוצה להגיד לך תודה שלא הפסקת להציק לי, להתקשר אליי לשאול איפה אני ואם בא לי שנלך לאכול איפשהו. תודה שהתעקשת שנעשה כמעט כל ארוחת שישי תמונה במראה בחדר, ועל זה שאחרי הארוחה לא הפסקת לדרוש שנלך לאכול גלידת סורבה בחוץ, תודה שפנית אלי לעזרה כשהיית צריך ותודה על כל זיכרון איתך ובעיקר על הזכות שניתנה לי לגדול איתך! אוהבת אותך לנצח! אחותך הגדולה!"

חברים ספדו לעומר: "אתה תמיד היית משהו מיוחד בשבילי, החבר שמוציא אותי מכל צרה, מכל מקום רע שנכנסתי אליו ... עומר אחי, אני מרוסק, אני וכל החברים שלך פה עומדים, ואין עין אחת יבשה".

"היית בן אדם של חוויות בלתי נשכחות, של צחוק עד שכואבת הבטן, של לחגוג כל שנייה ושנייה, של הפתעות".

"החברות שלי עם עומר השפיעה עלי ונתנה לי השראה. הביטחון והתעוזה שהיו לו עזרו לי לקבל החלטה לפתוח עסק עצמאי משלי אחרי הצבא, רק להסתכל מהצד ולראות את עומר עושה דברים כך בביטחון ובלי חשש כמו שרק הוא יודע".

"אין יום שאני לא חושב עליך, עומר אח שלי, על הרגעים היפים שלנו וכמה שמחה ואושר נתת לי בחיים האלה ... אתה חסר לי כל כך – החיוך שלך, הצחוק שלך, אני כל כך מתגעגע אליך ולחיים שהיו לנו לפני התאונה הנוראית הזאת".

"אני אוהבת אותך, שותף בכיר. יודעת שהיינו עוגן ומקום בטוח אחד בשביל השני ושיש לנו קשר מיוחד. אני שמחה שזכינו אחד בשני ויודעת שלא משנה מה – תמיד הכלנו ואהבנו. תודה על מה שאתה בשבילי ושהיינו בחיים אחד של השני".

סהר, המפקדת של עומר, מספרת: "עומר היה חבר אמיתי, אישיות כזו שרוצים להיות בקרבתה. הוא תמיד ידע להצחיק, הייתה לו ציניות עם חן, הוא היה מכבד את כל מי שבא מולו. כשהיה צריך לדאוג לאחר, הוא היה נרתם ועוזר ... אין אחד שלא הכיר וידע מי זה עומר. יחסי אנוש מדהימים – הכול בנועם ונימוס".

עומר הונצח במחוות מרגשות רבות:

החברים הדפיסו וחילקו סידורי תפילה לעילוי נשמתו, ובחג הפורים הוכנו משלוחי מנות וחולקו בבית החולים מאיר בכפר סבא.

חבריו וחברותיו המשרתים בצה"ל בתפקידי פיקוד הקדישו ביחידותיהם את מסעות החיילים לזכרו.

במשחק כדורגל שהתקיים ב-18.10.2021 בין הפועל תל אביב לבית"ר ירושלים באצטדיון בלומפילד הניפו אוהדי הקבוצה וחבריו שלטים בציון שמו, ושלחו תזכורת מלאה אהבה לעומר ולקבוצה שאהד.

בחודש נובמבר 2021 חברו יחד חבריו וארגנו "טורניר כדורגל לזכרו של סמ"ר עומר חג'בי ז"ל" במגרש בו שיחק כנער בשכונת עליה בכפר סבא. באירוע נכחו קהל רב אשר הכיר וחלק עמו את אהבתו לכדורגל. אירוע זה יערך מדי שנה לזכרו של עומר.

במחלקת הנוער של בית"ר כפר סבא נקראו שלוש קבוצות על שמם של שחקני המועדון בעבר שנפטרו בטרם עת, ובהם עומר.

עומר מונצח בפינת הזיכרון בבתי הספר בהם למד. משפחתו וחבריו הכינו אלבום תמונות, זיכרונות ודברים לזכרו.

באינסטגרם הועלה עמוד לזכרו – Remember_omer.hagbi ובו זיכרונות, סיפורים ותמונות, כל אחד יכול להיכנס לחלוק ולשתף.