בן עזיזה ומאיר-ציון, נולד בבגדד, בירת עיראק בתחילת שנות העשרים והיה בן שבע בעלות המשפחה לארץ, מחמת הפרעות ביהודים. עזרא גדל וחונך בירושלים. למד ב"ישיבה", עבד בעבודות שונות והתמחה כפועל במלטשת יהלומים בירושלים. מנעוריו היה חבר בית"ר. בימי המאורעות השתתף בפעולות "הגנה ב'" (חברי ה"הגנה" שפרשו ממנה) בירושלים. בעיקר הגביר והרחיב את פעולתו משנת 1944 ואילך כאשר הצטרף למחתרת האצ"ל. כינויו במחתרת היה "סמל יפתח". עזרא אירגן קן אצ"ל בתוך בית-החרושת שבו עבד, גייס עשרות צעירים למחתרת, הדריך ואימן ממש לעיני הבולשת הזרה וידע שלא לעורר אף צל של חשד. חבריו קראו לו בשם חיבה "פוקו-מוקו" והעריכוהו בעיקר כתועמלן מעולה. לבסוף נעצר והועבר ללטרון. גם שם לא פסק מפעילות ורק כעבור שנתיים, בראשית מלחמת-העצמאות, שוחרר והצטרף מיד לכוחות האצ"ל שפעלו בגלוי. הוא אירגן קורסים למדריכים באחד מבסיסי אצ"ל, סיים קורס לעזרה ראשונה והשתתף בקרבות יפו, יהודיה ורמלה.

עזרא נפל בקרב על רמלה ביום ז' באייר תש"ח (16.5.1948) תוך כדי החשת עזרה לחובשת פצועה. נפשו יצאה במלים: "שמע ישראל". הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.