בן דינה ואלימלך, נולד ביום י"ג בניסן תרפ"ו (28.3.1926) בברלין, בירת גרמניה. שנה אחת למד בבית-הספר היהודי בעיר וב-1.11.1933 עלה ארצה עם הוריו. בארץ המשיך ללמוד בבית- חינוך של זרם העובדים, ונודע כתלמיד טוב וחובב טבע, שבמשך שנים התמסר לטיפול במכוורת של המוסד. עזריאל הצטרף לתנועת "השומר הצעיר". בהמשך לימודיו סיים את המחלקה למסגרות מיכנית בבית-הספר המקצועי ביגור, היה בשנת שירות לאומי בקיבוץ עמיר ואחר-כך הקדיש את עצמו לפעילות בכיבוש הים. הוא החל לעבוד במפעל לתיקון אוניות בנמל חיפה, ובערבים הוסיף להשתלם בידיעות עיוניות בספנות, מתוך שאיפה לצאת אל הים ממש. משעמדו על-ידיעותיו וכושרו נתקבל לעבוד כטכנאי שלישי באונייה של חברת "עתיד" והצטיין בעבודתו. בנמלי עגינת האונייה היה מבקר בבתי משפחות יהודיות ומלהיב אותן למען ארץ-ישראל, ולא פעם קנו הוא וחבריו בכספם האחרון נשק בשביל ה"הגנה" והביאו אותו ארצה.

בשובו הביתה ממסע האונייה בסוף חורף תש"ח, בהיות הארץ נתונה כבר בלהבות מלחמת- העצמאות, הלך להתייצב לשירות כבני גילו, אך נשלח חזרה לעבודתו החיונית למאמץ המלחמתי. בעבודה אזרחית זו, הרחק מהמולדת, לא מצא סיפוק מלא ולפני הפלגתו למרחקים עוד תרם מדמו לבנק-הדם בשביל פצועי המלחמה. עזריאל הקדים לחזור לאונייה להחליף חבר, כדי שיוכל גם הוא לבקר בביתו, ובדרך נפגע מכדור אויב ונפל ביום י"ד באדר ב' תש"ח (25.3.1948). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בחדרה.