בן לאה-מרים ויחיאל-מיכאל, נולד ביום י"ד באב תרצ"ב (16.8.1932) בווינה בירת אוסטריה, בה למד ב"חדר" ועלה עם משפחתו ארצה בשנת 1939 לפני פרוץ מלחמת-העולם השנייה. בארץ התגורר עזריאל עם משפחתו ברוכת-הילדים בבתי אונגרין והיה תלמיד בישיבת "שומרי החומות;" בהיותו בן 15 הצטרף לשורות הלח"י.

ביום י"ב באדר א' תש"ח (22.2.1948) הגיעו חיילים ושוטרים בריטיים בשלוש מכוניות תופת לרחוב בן-יהודה שבמרכז ירושלים, הפעילו את מטעני הנפץ וירו בעוברים ושבים ללא הבחנה; בתים נהרסו ואנשים רבים נפגעו ונפלו. כגמול על מעשי הזוועה הללו תקפו אנשי אצ"ל ביריות חיילים בריטיים במרכז העיר. עזריאל, שעמד במקום האירוע כצופה מטעם לח"י, נפגע מכדור ונפל; הוא נקבר בהר-הזיתים.