בנם של תפארת ומאיר. נולד ביום כ"ה בניסן תשס"ג (27.4.2003) בירושלים. אח לרז.

עידו גדל והתחנך בשכונת ארמון הנציב בירושלים. ילד יפה תואר וחייכן, טוב לב ומלא שמחת חיים. למד בתיכון "קשת רא"ם" ע"ש סליגסברג במגמת תיאטרון. מוריו סיפרו על תלמיד מצטיין שגילה כישרון משחק והיה אהוב על התלמידים והמורים כאחד. נער כריזמטי, מנהיג מלידה שידע להציב לעצמו מטרות ופעל בנחישות להגשימן. מגיל צעיר ניחן ברגישות ובאמפתיה לאחר. הוא זיהה ילדים שישבו בצד, שחוו חרם או התקשו מבחינה חברתית וסייע להם להשתלב.

בחטיבת הביניים הצטרף כחניך לתנועת הנוער ״המחנות העולים״, ומשבגר הפך למדריך אהוב בתנועה. עידו דיבר עם חניכיו ברגישות ובגובה העיניים והנחיל להם ערכים של אהבת הארץ וכיבוד הזולת.

מוזיקה הייתה חלק חשוב בחייו. עידו למד לבד לנגן בגיטרה ונהנה לנגן ולשיר לחברים ולבני משפחה. במיוחד אהב להאזין לשיריו של הזמר עידן עמדי.

בן מסור להוריו ואח אוהב ותומך. "האור של הבית", כדברי יקיריו. עידו מילא את הבית בשמחה, בצחוק ובמוזיקה. הוא הסב להוריו גאווה וטיפח קשר קרוב עם כל אחד מהם. אביו מאיר תיאר קשר מיוחד בין אב לבן. "החבר הכי טוב שלי", כך נהג עידו לכנותו, שיתף והתייעץ עימו בכל בעיה או התלבטות. אחותו רז סיפרה שהיה "החצי השני" שלה, אח שאפשר לספר לו את כל הסודות, ודי במבט כדי שיבינו זה את זו. אמו תפארת סיפרה שהייתה מעריצה שלו ושל היכולות שלו להמיס לב כל אדם, סיפרה שגרם לבית להיות מוצף בהרבה חברים ומוזיקה, וסיימה בהספד שלה "סליחה שלא הצלחתי לשמור עלייך כמו שאמא צריכה לשמור על הבן שלה - ותמיד תהיה לי מלך העולם ותמיד תהיה שלי".

גם עם המשפחה המורחבת שמר על קשר הדוק, תמיד התעניין, שיתף וביקר בכל הזדמנות.

ביום 5.12.2021 התגייס לצה"ל ושירת כלוחם בחטיבת "גבעתי". לאחר גיבוש, התקבל לסיירת ושירת בפלגת "עורב". עידו אהב את השירות, את התפקיד ואת חבריו ליחידה ופעל מתוך תחושת שליחות עמוקה. עד מהרה בלט במקצועיותו, במסירותו ובכושר מנהיגותו וזכה להערכת מפקדיו. הוא יצא לקורס חובשים ולאחריו לקורס חובשים פלוגתיים. מפקדיו סיפרו על חייל מקצועי, אחראי ואכפתי. עמיתיו תיארו חבר לנשק עם לב רחב שנכון תמיד לעזור ואשר השרה אווירה חיובית על סובביו.

בשנת 2020 התאחדו הוא וזיו ועד מהרה האהבה ביניהם פרחה. הייתה זו מערכת יחסים מיוחדת. הם ניצלו כל הזדמנות לטייל יחד ברחבי הארץ ורקמו תוכניות משותפות לעתיד, אהבה שלא ניתן לתאר במילים וזוגיות שאפשר רק להעריץ.

עידו הפיץ אור ושמחת חיים בכל מקום שבו היה. בחיוכו המאיר, בטוב ליבו ובחוש הומור כבש את ליבו של כל מי שפגש.

חבר אמת שאפשר לסמוך עליו, קשוב, מלא נתינה ועוזר מכל הלב. עידו היה איש של אנשים, תמיד מוקף בחברים שפגש בכל תחנות חייו. "מסמר הערב", כדברי חבריו. הוא אהב לארח, לבלות וניצל כל רגע פנוי למפגש עם חברים.

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.

באותו בוקר עידו הוקפץ עם יחידתו ליישובי העוטף. הוא נלחם בגבורה בשדרות ובקיבוץ נחל עוז וחילץ תושבים ומשפחות נצורות. בעת הלחימה כתב לזיו חברתו: ״יש מישהו למעלה עם תוכנית מסודרת! אנחנו סתם בלחץ, הכול מתוכנן והכל לטובה״.

כאשר החל התמרון הקרקעי נכנס מספר פעמים עם יחידתו לרצועת עזה, שם שימש כלוחם, כחובש קרבי וכקשר של מפקד הפלוגה. בין כניסה לכניסה פיקד על טירונים. כשאביו ביקש ממנו שישמור על עצמו, עידו ענה: "אבא, בשביל מה התגייסתי לסיירת אם לא להיכנס לקרבות, להגן ולשמור על המדינה?"

ביום 24.2.2024 עידו שהה עם יחידתו בשכונת עבסאן שבדרום רצועת עזה.כאשר חבריו נתקלו במארב, עידו קפץ ראשון יחד עם מפקדיו לחלץ נפגעים ונהרג מירי מחבלים. בתקרית נהרג לוחם נוסף. חבריו ומפקדיו סיפרו שאלמלא עידו - כל החיילים במבנה היו נהרגים, ובזכות התפעול שלו והשלווה שבה פעל הציל את כולם.

סמל-ראשון עידו זריהן נפל בקרב ביום ט"ז באדר א' תשפ"ד (24.2.2024). בן עשרים בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי הר הרצל בירושלים. הותיר אחריו הורים ואחות.

אחותו רז ספדה: "אחי יפה התואר, מלך העולם שלי. לא האמנתי שאעמוד במצב שאני צריכה לכתוב עליך מכתב ולא לך. אחי היפה, כל החיים אמרתי שאני לא רוצה עוד אחים כי לא הייתי מוכנה לחלוק אותך עם אף אחד אחר. רציתי שתהיה רק שלי. ונשארתי לבד. עידו, סליחה, אני מצטערת שאכזבתי אותך, שלא שמרתי עליך מספיק ולא הייתי שם במקומך. אני נמצאת בסיוט ורק מחכה להתעורר ממנו. להתעורר לניגונים בגיטרה, להתעורר להוראות שאתה מחלק לי כי ידעת שבשבילך תמיד אעשה הכול. להתעורר לחברים שממלאים את הבית והצחוק שקיים בבית, שרק אתה יודע ליצור. אני רוצה להתעורר לחיוך הממיס שלך ולעיניים היפות שלך ששובות כל אחד שמסביבך. להתעורר לישיבות במרפסת שכולנו מסתכלים עליך בעיניים מעריצות.

אתה האור שלנו. אתה תמיד מתוקתק ומבושם וכל העיניים עליך. אתה חבר טוב, שיודע לזהות כל אחד שנמצא במצוקה. אתה תיתן מעצמך גם אם זה בא על חשבונך, ואתה הבטחת לי שלא תהיה גיבור. אח שלי, זה שלצידי תמיד, אני לא יודעת למי אפרוק את הסודות ואדבר בעיניים כמו שאני מדברת איתך. אתה בטח מסתכל ולא מבין למה אנחנו בוכים. מלך שלי, אנחנו נשמור על זיו תהיה בטוח. אחי היפה, אני לא נפרדת ממך, אני תכף אתעורר מהסיוט. אני אוהבת אותך, תשמור עלינו, אחותך הגדולה לנצח. תבוא לי בחלומות".

ספדה חברתו זיו: "אהוב שלי, אהבת חיי שלי, אני לא מוצאת את המילים לתאר איזה בן אדם היית. אתה האור בעולם, אתה כל השמחה שאפשר לתאר בבן אדם. אין מקום שלא חיכו שתגיע להאיר את כולם. מאז שהתחילה המלחמה אמרת לי שכל פעם שאתה עוצם עיניים אתה מדמיין את הרגע שאנחנו נפגשים בשמלת כלה וחליפת חתן, אני לא נפרדת ממך, אתה לנצח בלב שלי! אתה חצי ממני ולקחת את החצי איתך. אתה בלב שלי לנצח, אני אנציח אותך בכל דבר שאוכל, רק תשמור עלינו, אני אשמור על המשפחה שלך לעד. תשלח לי כוחות להמשיך הלאה, אהוב שלי, כי אני לא רואה איך אני ממשיכה את זה בלעדייך. אני אוהבת אותך אהבת נפש, אהבה אמיתית, שלך לנצח, זיו".

בני משפחתו של עידו פתחו דף אינסטגרם remember_ido_zrihen ובו מועלים תמונות ופעולות להנצחתו.

נכתב ספר תורה לעילוי נשמתו של עידו.

הופקו אלבום, דגלים, מחזיקי מפתחות ומדבקה עם המשפט: "יש מישהו למעלה עם תוכנית מסודרת! אנחנו סתם בלחץ, הכל מתוכנן והכל לטובה", וחולצה עם הכיתוב: "עידו זריהן, הוכחת שהכול אפשרי".

בית הספר קשת רא"ם שבו למד עידו יזם לזכרו את פרויקט "חץ מקשת", תוכנית מנהיגות להעצמת בני נוער.

שיר אסייג וחן חייט כתבו שיר לזכרו של עידו אשר הולחן על ידי דורון אלימלך ואליאב מועלם. השיר בביצוע חברתו שיר ניתן להאזנה ביוטיוב ובספוטיפיי:

"נפלה תפארת ראשה של אמא, מאיר פניו של אבא, והעיניים של כולנו נעצמו מהרגע שהלכת. מלאך של אור, חיוך ממיס טהור, ביקשנו אז שלא תהיה גיבור, אך זאת הדרך בה רצית שנזכור.

כל רזי צניעותך, ניצוץ האור שבליבך, הם אלה שיאירו את החושך. איך בראש תמיד סיימת למרות שזה אף פעם לא מה שחיפשת. והגיטרה שהשארת יתומה, מי יפרוט מחר על מיתרי ליבה? מי ישמור עכשיו על זיו פניה? והשיר שלך לעד עוד יתנגן.

אתה בחרת לשרת ולהגן ולקחת את הלב שהתרוקן יחד איתך. ומה היית עכשיו אומר 'תחייכו הכול עובר' ואם זאת הפקודה שלך, עידו, איך אפשר לסרב? וכמה שאהבת לחיות, לווה אותנו למעלה בשמחות, ואם בדרך נתעייף תשלח לנו כוחות.

בקרבות האש ראשון הגיע, הלב כל כך גדול שלא פספס את הקליע. נושאים את העיניים בתפילות - שתחגוג לנו בחלומות".