בנם הצעיר של אתי וארנון. נולד ביום ו' בסיוון תשס"ג (6.6.2003), ערב חג שבועות, בקיבוץ עין המפרץ. ילד שלישי במשפחה. אח לשקד, זיו ויובל.

עידן גדל והתחנך בקיבוץ עין המפרץ. בן אוהב להוריו ואח מסור לאחיותיו ולאחיו. הקפיד להשתתף באירועים משפחתיים ושמר על קשר קרוב עם הסבים ובני הדודים. ילד מקסים, חייכן ואנרגטי, תזזיתי וקופצני. אהב להתפלש בבוץ, לבעוט בכדור, להיות בתנועה מתמדת ולעסוק בקשת רחבה של תחביבים: כדורגל וכדורסל, בישול ואפייה, רכיבה על סוסים לאורך שנים, וטיפול בכלבה שאימץ - בומבה.

תמיד בדק גבולות, הביע את דעתו בלי חשש, לחם למען צדק ואמת ועמד על עקרונותיו בלהט. בבית הספר היסודי נותבה האנרגיה המתפרצת שלו למטרה חיובית: במשך שנתיים הפך למורה צעיר ולימד ילדים מתקשים את לוח הכפל תוך כדי משחק כדורגל. במהלך לימודיו בבית הספר התיכון האזורי "אופק", בקיבוץ עברון, התנדב להדריך ילדים במסגרת החינוך הלא-פורמלי. ניחן ביכולת מיוחדת להתחבר לילדים בעלי מגוון בעיות, לזהות את הקושי שלהם ולהעצים אותם. השילוב בין השובבות שלו לבין גישה חינוכית מעמיקה, הקשבה והכלה, הפך אותו למדריך אהוב ומוערך על ידי הילדים והצוות כאחד.

היה אוהד מושבע של קבוצת "הפועל תל אביב" בכדורגל, ובמשך שנים השתדל להגיע לכל המשחקים, התחבר עם אוהדים רבים, והיה דמות מוכרת ביציע האצטדיון.

עידן תמיד היה מוקף חברים, ונחשב, כדבריהם "החבר של הכי הרבה אנשים". מנהיג טבעי שנמצא במרכז העניינים, ומביא איתו את הפעילות, את הבילוי ונושאי השיחה. יזם מפגשים חברתיים, בין השאר נסיעות למסעדת המבורגרים שאהב או טורנירים של כדורגל וכדורסל, תכנן תוכניות וגרם להן להתממש, והכול בהלך רוח חיובי, בהומור, בצניעות ובענווה. פעל בספונטניות, וסחף אחריו את החברים, גם לנסיעות ליליות לבילויים, ללא הכנה מוקדמת.

במהלך לימודיו בתיכון טס פעמיים לחו"ל, עם חברים, וטייל ברומניה ובבולגריה. החליט לממן את הטיולים בעזרת מכירת אבטיחים, תירס ומשקה "ברד" בבריכה שבקיבוץ. תוכניתו צלחה, והרווחים עלו על הציפיות. בטיולים עשה כהרגלו דברים מצחיקים ויוצאי דופן, בין היתר שחה באגם קפוא ותפס דג חי בשיניים.

עם סיום חוק לימודיו ולקראת הגיוס לצה"ל התאמץ לעלות במשקל כדי לעמוד בתנאי הסף לשירות קרבי, ואף בנה לעצמו סדרת אימוני כושר וריצות והתמיד בה. כשהתברר שלא יגויס לקרבי בשל האלרגיה הקשה שלו לדבורים התעקש, הוא ומשפחתו שלחו מכתבים לגורמים שונים בצבא ולאחר מאבק אישרו לו שירות קרבי בתנאי אחד – שלכל אורך השירות יטופל בזריקות מדי חודש בבית חולים, על מנת לייצר נוגדנים בגוף. למרות סלידתו ממחטים עידן עמד בדרישה במלואה. הוא נלחם להיות לוחם, היה נחוש לעשות הכול כדי להעלות את הפרופיל הרפואי שלו, והמאמץ נשא פרי.

ביום 9.12.2021 התגייס לצה"ל ושירת כלוחם בחטיבת "גולני", גדוד 13 ("גדעון"), פלוגה מבצעית ג' ("טורפי הלילה"). לאחר הטירונות ושלב האימון המתקדם שובץ לשרת במוצב פגה (מגן בארי), כשלוש-מאות מטרים מהגבול עם רצועת עזה. במסגרת הפעילות עבר בהצלחה קורס מפקדי נמ"ר וקורס נהג "סוואנה" מבצעי, רכב המאפשר לנייד לוחמים בזמן לחימה.

עידן מילא במקצועיות ובמסירות את המשימות שהוטלו עליו וזכה להערכה רבה מצד מפקדיו. ביום העצמאות תשפ"ג קיבל תעודת מצטיין מח"ט. מצד אחד פעל ברצינות, מתוך תחושת אחריות, וגיבש את המחלקה בגאוות יחידה, ומצד שני הצחיק את הלוחמים והקליל את האווירה. היה נאמן לערכיו, התנהל ברוגע ובנינוחות, ודאג לייצג את חבריו מול המפקדים אם הרגיש שנעשה עוול למישהו מהם.

במהלך שירותו הכיר את יובל והם הפכו לזוג אוהב. יובל תיארה את עידן כעמוד התווך בחייה, אדם שהקרין אופטימיות והקנה לה תחושת ביטחון. הם אף תכננו להתחתן.

כשדיבר על עתידו המקצועי, אחרי שחרורו משירות סדיר, ציין את רצונו לחזור ולהדריך בקיבוץ, ואף לעסוק בתחום החינוך.

בתחילת אוקטובר 2023 עבר תאונה ולכן קיבל ימי מחלה ונשלח לביתו, למרות זאת החליט לחזור למוצב בשבת, 7 באוקטובר, כי ידע שחסרים בו נהגי "סוואנה".

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.

באותו בוקר נשמעו אזעקות וירי רקטות בסביבות מוצב פגה, שבו שהו אז כמה עשרות לוחמים. עד מהרה התקבלו התרעות על חדירת מחבלים דרך הגבול, וקולות ירי נשמעו במוצב עצמו. עידן ושאר הלוחמים היו מרוכזים בחדר האוכל ששימש מרחב מוגן, וניהלו משם את הקרב.

כעבור שעתיים החל גל שני של ניסיון פלישה למוצב, ובמהלכו ירו המחבלים טילי כתף וזרקו רימונים.

בשעה 8:30, בעיצומה של הלחימה, שאלה אימו של עידן לשלומו, והוא כתב לה, "אימא, הכול בסדר". כעבור חצי שעה שלח לב אדום גדול ופרחים, שלא כהרגלו. ב-10:00 כתב לחברים, "אנחנו במלחמה".

לאחר שכשלו ניסיונותיהם של המחבלים לחדור לחדר האוכל, עקב ההגנה העזה של הלוחמים, הם הבעירו מזרנים, הצמידו אותם למתחם, והוא התמלא בעשן. בשעה 13:00 החליט עידן לצאת מחדר האוכל ולהילחם במחבלים כדי להציל את חבריו. איתו יצאו שלושה לוחמים, והם החלו בלחימה עיקשת, בקרבות פנים אל פנים. במשך שעתיים ניהלו קרב גבורה, הרגו מחבלים רבים והדפו את המתקפה, עד שנפלו בקרב.

בהחלטתו האמיצה לצאת ולהילחם ללא חת, הציל עידן את חבריו.

סמל עידן רז נפל בקרב ביום כ"ב בתשרי תשפ"ד (7.10.2023). בן עשרים בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין בקיבוץ עין המפרץ. הותיר אחריו הורים, שתי אחיות ואח.

לאחר נפילתו הועלה לדרגת סמל ראשון.

ללוויה הגיעו כאלפיים איש בחולצות אדומות, צבע קבוצת הכדורגל "הפועל תל אביב", שאותה אהד. על החולצות הודפסו המילים: "עידן רז אדום לעד. לנצח אצלי בלב". כתבה אימו: "הצבע האדום מסמל עבורנו את הלב של עידן, שימשיך להדהד ולפעום בנשמותינו לעד".

ספדו לו בני משפחתו: "עידן היה ילד זהב עם נשמה ענקית וחיוך תמידי, מצויד תמיד ברוח חיובית. רץ קדימה והתנדב להסתער, כך יעידו כל מכריו. תמיד במרכז, ממיס לבבות בקסמו האינסופי. אור גדול שכבה בעולם, אך איתנו בלב תמיד".

ספד לו מפקדו: "השתתפת באירועים מבצעיים תוך חתירה למגע, אחריות ורצינות, היית בן אדם מיוחד, חייכן ואהוב על חבריך למחלקה ולפלוגה. היית חייל מוערך, מצטיין מח"ט ודמות ודוגמה למופת".

בני משפחתו וחבריו של עידן פועלים להנצחתו בדרכים רבות:

המשפחה הקימה את עמותת "עידן לנצח", שמשקיעה במיזמים ברוחו של עידן, ובהם הקמת מגרש כדורגל ומתחם כושר לנוער לפני גיוס לצה"ל, בקיבוץ עין המפרץ. באירוע חנוכת המיזם התקיים טורניר כדורגל בהשתתפות שש קבוצות, ובהן ותיקי "הפועל תל אביב", חיילי "גולני", חברים מקיבוץ עין המפרץ וקבוצה מבית הספר "אופק" שבו למד עידן.

חבריו של עידן ואוהדי קבוצת הכדורגל "הפועל" תל אביב יצרו לזכרו קיר עם כתובת גרפיטי, "עידן רז ז"ל, אדום לנצח".

להנצחתו של עידן הוקלט השיר "לעולם לא תצעד לבד", המבוסס על שיר שכתב חברו, בן עוואד. לחן ושירה: יפעת בר סלע, בליווי בני משפחה של עידן ואוהדי קבוצת הכדורגל "הפועל תל אביב". השיר ניתן לצפייה ביוטיוב, ואלה חלק ממילותיו: "ילד בן עשרים שחולם להיות כוכב / מאיר בהתרגשות את כל מי שאהב / אולי אי שם למעלה בחר להתעורר / רוצה ששוב נקום מחר לעוד חלום אחר. // כל החברים שמקיפים אותך / שרים, מתפללים כאן לכבודך / אולי מהשמיים תצעק לאדמה / שלא נדע עוד לעולם / ילד מלחמה. // ילד שהרגע חלם וגם צחק / ומי חשב שייגמר לפני תום המשחק / ועד הסוף נשארת שלם ומחייך / הרי הבטחת לכולם שלא תלך".

דף זיכרון לעידן הוקם באתר Remember.bio, ובו מקבץ זיכרונות ותמונות.

במסגרת המיזם "לבכות לכם" הקליט הזמר דוד ד'אור את שירו "שמור על העולם" לזכרו של עידן, ושילב בו את שמו. אימו של עידן הסבירה את הבחירה בשיר: "רציתי דרכו לבקש מעידן שייתן לנו כוחות לקום בבוקר, וגם שישמור עלינו מלמעלה".