בנם הבכור של לירון וברק. נולד ביום כ"ד בתשרי תשס"ה (9.10.2004) במושב חמ"ד. אח למיכאל, שירה ומיכל.
עינבר, ילד יפה עם אור בעיניים וחיוך שובב, גדל והתחנך במושב חמ"ד שבמרכז הארץ. מלידה הייתה לו רגישות תחושתית מאובחנת, כך שכל רעש, כל מגע וכל ריח נחווה אצלו בעומק ובעוצמה, ולכן גם רגשותיו – מאהבה ועד כעס – באו לידי ביטוי בעוצמה.
בהיותו בן שש עבר עם משפחתו לגור ביישוב הקהילתי לוטם בחבל משגב שבגליל, ושם צמח ברוח של קהילתיות, נתינה ואהבת האדם והטבע. למד במוסדות חינוך באזור מגוריו. בתיכון היה מוכר מאוד ואהוד.
עינבר אהב במיוחד את משחק הכדורגל ואהד את קבוצת "מכבי תל אביב". העובדה שחבריו אהדו קבוצה אחרת לא השפיעה עליו, ובנחישות דבק בקבוצתו ובצבעיה – צהוב וכחול.
בפתיחות שיתף את הוריו ברגשותיו, ידע לבקש מהם עצה בעת הצורך והקשיב. קרבה גדולה הייתה לו עם אָחיו מיכאל, וזו כללה שיחות מלב אל לב וחברים משותפים. "הרבה פעמים חשבתי שאני תומך בך, מקשיב ומייעץ, אבל גיליתי שלאורך כל הדרך אתה הוא זה שעזר לי למצוא את התשובות בעצמי", תיאר האח את התמיכה ההדדית ששררה ביניהם. עבור אחיותיו שימש מודל לחיקוי, והן התגאו בו והעריכו את דאגתו אליהן. על קשר קרוב שמר גם עם המשפחה המורחבת.
מילדות היה מעורב חברתית ומוקף חברים, והחבורה הקרובה הייתה עבורו כמשפחה שנייה. במפגשים עימם דאג לאווירה חיובית ולמצב רוח טוב, היה הראשון לענות על הודעותיהם בטלפון, שמר על קשר וגיבש אותם. באישיותו הייחודית שימש הלב הפועם של החבורה. "ידע להפוך רגע קטן לחוויה גדולה", תיאר אחד החברים. כחבר אמת וידא את שלומם, עמד לימינם, "ראה" כל אחד, העניק תחושת שייכות ולא הניח לאיש מהם להרגיש בדידות.
עינבר ניחן בסקרנות, בדעתנות, בחריפות ובחוכמה, וברגעים של לבטים חקר את הסוגיה בה עסק לעומק ללא פשרות עד שגיבש החלטה מוצקה. הוא פיתח אסרטיביות ועמוד שדרה יציב, דבק באמת שלו ובערכיו והפגין אומץ במילים ובמעשים. בלהט ובלי מורא אמר את שעל ליבו, לא העמיד פנים והיה נחוש להגשים את מטרותיו. למרות תקופות מאתגרות שעבר במהלך השנים, בחר להתמודד והמשיך לפעול מתוך תקווה וידיעה פנימית שיש אור בקצה המנהרה.
רגישות לזולת, אהבה אמיתית לבני אדם, פרגון ורוחב לב אפיינו אותו. אהוב על הבריות ובעל חיוך כובש, מתוך שמחת חיים העריך הומור וידע להצחיק את סובביו גם ברגעים קשים.
לקראת כיתה י"ב החליט שברצונו להתגייס ליחידה קרבית כדי לתרום את חלקו ולהגן על אזרחי ישראל ועל המדינה, ולשם כך השתתף באימוני כושר קרבי.
ואכן, ביום 10.8.2023 התגייס לצה"ל ושובץ בגדוד "אפעה" של חטיבת הצנחנים בחיל הרגלים. עד מהרה הכיר בערכה של הרוח הצבאית והתחזקה בו תחושת השייכות לגדוד.
בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.
באותו יום נשלחו עינבר וחבריו לטירונות לסייע בטיהור שטחי הלחימה בנגב המערבי, בין היתר בקיבוץ נחל עוז.
בחלוף הזמן נהיה עינבר עמוד התווך של הפלוגה, הלב והרוח שלה. הוא דאג למורל, לאווירה ולצחוק ופעל לשמח את אחיו לנשק. למשל בהכשרה, לפני שבוע שטח מאתגר ומעורר חששות, ברגע שפתח את דלת הכיתה ונכנס, התעודדו כולם מעצם נוכחותו, החלו לצחוק ולשיר, ובתום השבוע ייחסו את ההצלחה למעמד שבו הופיע בפתח. בעצמו התמודד עם אתגרי מסלול ההכשרה "כמו אריה", כדברי חברו לפלוגה.
לאורך המלחמה כולה לחם עינבר בגבורה עם פלוגתו בשלל גזרות – רצועת עזה, דרום לבנון, סוריה ואזור שכם שבשומרון. הוא חווה קרבות קשים, וידע להתגבר ולהמשיך במשימותיו באומץ ובתעוזה למען הגנת הארץ והשבת החטופים. כוח הרעות ואחוות הלוחמים הניעו אותו למגר את האויב, לעשות צדק ולהשיב את השקט ואת הביטחון לאזרחי המדינה בכלל ולמשפחתו בפרט.
עינבר חלם על מה שיעשה אחרי השחרור מצה"ל ושוחח על כך עם חבריו. בעיני רוחו ראה את עצמו טס לטייל בעולם.
בשלהי ספטמבר 2025 התקיימו מגעים על הסכם להשבת החטופים וסיום המלחמה, ובד בבד התחממה גזרת יהודה ושומרון, שבה פעל הגדוד של עינבר.
ביום 28.9.2025, בעת פעילות מבצעית בצומת ג'ית שליד קדומים בשומרון, זיהה עינבר רכב חשוד, ולכן ירד מהג'יפ ופנה לעבר הנהג הפלסטיני כדי לעכבו. כתמיד, פעל באומץ ובלי היסוס כדי להגן על אחרים ובלי לחשוב על טובתו שלו. הנהג, שאכן התברר כמחבל, הגביר מהירות, שעט לעברו ודרס אותו. לאחר מכן, כשראה שעינבר שוכב פצוע, יצא מהרכב חמוש בסכין וניסה לחטוף את נשקו. עינבר נאבק בו למרות פציעתו, כשחבריו מסייעים לו. משהוכנע המחבל הובהל עינבר לבית החולים "בילינסון" בפתח תקווה במצב קשה, אך שם הצוות הרפואי נאלץ לקבוע את מותו.
מפקדיו של עינבר ציינו שחיים רבים ניצלו הודות לתושייתו.
סמל ראשון עינבר אברהם קב נפל בפעילות מבצעית ביום ו' בתשרי תשפ"ו (28.9.2025). בן עשרים בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי "הר הרצל" שבירושלים. הותיר הורים, אח ושתי אחיות.
ספדה לו אימו: "מתחת לכסות ההרואית ופתוס הלוחם ומגן הארץ פועמת נשמה רגישה ועדינה, סקרנית ואוהבת, נחושה ולא מתפשרת ואמיצה. הילד של אימא לירון, עינברי שהוא רק שלי ... עינברי שלי, תינוקי שלי רגיש ואהוב, אני לא נפרדת ממך כי אתה איתי וכל הזמן. מתגלגלים לנו ביחד שתי נשמות בברית עולמים. מבטיחה לחבק אותך בכל עת, ותעשה טובה – תהיה נודניק ומעצבן וחמוד".
אביו ספד: "עינברי שלי. אתה עכשיו במקום הכי קדוש שיש, מסרת את חייך כדי להגן על עם ישראל וארץ ישראל. משלחת של מלאכים ירדה לארץ להעלות אותך מעלה לשמים, ומלווה אותך לגן עדן...
היה לך מאוד קשה במסלול ואחר כך בפעילות המבצעית, התמודדת עם הקושי והמשכת קדימה, לא ויתרת וניצחת...
עינברי שלי, אתה במקום שכולו טוב ואנו הנותרים כאן כואבים מאוד את לכתך. אני אוהב אותך, גאה בך ושמח בך. לך ותילחם בשביל עם ישראל. אתה גיבור ישראל.
עינברי שלי, אני לא נפרד ממך. אתה תישאר אצלי בלב לעולמים. נוח בשלום על משכבך, ותקום לקץ הימים במהרה".
כתב אחיו: "עינברי, גיבור שלי, אני עדיין לא מעכל את הסיטואציה. אני מחכה שתיכנס הביתה ותפזר את כל הדברים שלך. אני מחכה להשלים איתך את הפערים, לספר לך איך עבר עליי החודש. אני מחכה לך, ונראה לי שאי אפשר להפסיק לחכות ... ועכשיו אתה חסר לי, השיחות שלנו חסרות, חסר לי מי שיוביל אותי קדימה".
ספדה אחותו שירה: "אני רק רוצה שתחזור ותעיר אותי מהסיוט הזה כבר. אני לא אמרתי לך את זה מספיק ואני מתחרטת על זה כל כך: אני אוהבת אותך. ועכשיו אנחנו לא נהיה שלמים אף פעם".
כתבו בני המשפחה: "עינבר היה ילד של אור. ילד שצחק בקול גדול, שחלם רחוק, שאהב בלי גבולות ורקד את החיים. האור שלו ממשיך ללוות את כולנו באהבה, בעוז ובאמונה שהעולם יהיה מעט טוב יותר בזכותו".
ספדה דודתו שרוני: "רציתי אותך עוד זמן כאן בעולם הזה. המחשבה שלא אראה אותך יותר מכאיבה לי יותר מכפי שאוכל לדמיין. יחד עם זאת, עינבר אברהם קב, אני רוצה לומר לך תודה! תודה שזכיתי להיות הדודה שלך. זכיתי גם לגדל אותך, לטייל איתך להכין לך אוכל שאתה אוהב. לצחוק איתך, לדבר איתך. לנסוע איתך בכבישים של חייך. להיות בשבילך. זכיתי בחיים משמעותיים איתך.
בימים האחרונים, לצד הבשורה הקשה וימי הפרידה ממך, חשתי ביום שישי מוארת בצורה יוצאת דופן. הרגשתי שאתה מאיר וזוהר דרכי. הרגשתי אהבה לאנשים סביבי כמו שלא הרגשתי מעולם. חוויתי חוויה יוצאת דופן ומשמעותית שאחריה החיים שלי כבר לא יהיו אותו הדבר. זכיתי להפיץ את האור שלך דרכי. וזה מאוד חזק לי.
חיים של דודה, אני כל כך גאה בך על הדרך שעשית בעולם. נוח על משכבך בשלום. כמו שהייתי בשבילך בחיים, אהיה בשבילך גם בחיים שאחרי".
ספדו חברי הילדות: "הלוואי והיה לנו עוד רגע איתך. עוד שיחה. עוד צחוק. עוד חיבוק. אבל נשארנו כאן – עם דמעות בעיניים, עם כאב גדול ועם אהבה אינסופית אליך שלא תיעלם לעולם. איתנו בכל סיפור שנספר, בכל בדיחה. בכל זמן נרגיש שמשהו חסר. תודה על מי שהיית ועל כל מה שנתת לנו".
כתב מפקד הפלוגה: "נפלת בגבורה בקרב והפגנת אומץ לב בלתי ייאמן, תוך חתירה למגע ומאבק במחבל בידיים חשופות. אני גאה בך ואוהב אותך כל כך. נפלת כגיבור, וכך תיזכר. הרוח שלך והמורשת שהשארת אחריך יישארו איתנו לעד, ונישא אותם לכל מקום שבו נהיה, בכל זמן ובכל משימה שנבצע".
כתב חברו הקרוב מהפלוגה: "היית גבר שבגברים, בן אדם כזה שרק אני חושב על השם שלו בראש, וישר צוחק. תמיד שמח, תמיד בא לעשות אווירה וצחוקים ובאמת להפיץ לסובבים אותו ולכולם רק טוב ... באופן הכי אישי, עינבר, רוצה להגיד לך שאני אוהב אותך אהבת אמת. אתה המשפחה שלי, אתה הכי קרוב אליי, אחי, אני לא מסוגל. רוצה להגיד לך פשוט תודה – תודה על הכתף, תודה על החיוך, תודה על האהבה, תודה על 'השחורות' ועל הרגעים השמחים, תודה על זה שתמיד היית שם בשבילי כשהיה קשה".
מארז יינות הושק לזכרו של עינבר, ועל התוויות ציורי דיוקנו עם המשפט: "בשבילֵי אהבת חיים ואדם הלך, באמת ובגבורה נפל", ועם ציטוט שאפיין אותו: "בקצה האור יש עוד אור".
מוקירי זכרו הדפיסו מדבקות עם תמונתו ומשפט שאותו חקק על גופו בכתובת קעקע, משפט שלמד מסבתו: "החיים הם גלגל – פעם למעלה ופעם למטה. פשוט תחייכו!"
דפי אינטרנט לזכרו הועלו באתר המועצה האזורית משגב וברשת החברתית "אינסטגרם" – remember_inbar_kav, ובהם תמונות מחייו ופרטי הנצחות.
תצוגת מפה